איך יש כאלו שיש להם חרדה חברתית וגם חברים?

אני אישית חיכיתי שאנשים יתקרבו אליי ובעיקרון אני נורא אוהבת לעזור לאנשים, אז כשמישהי התיישבה לידי והתחילה לשתף אותי בבעיות שלה ניסיתי לעזור לה כמה שיותר. מפה לשם היא החברה הכי טובה שלי ודרכה הכרתי חברים.

וואו הרגע קלטתי כמה הסיפור הזה הזוי

יש רמות שונות של חרדה חברתית. גם יש הרבה אנשים שעושים מיסוך - שזה ללבוש מסיכה שמציגה חזות אחרת, ולא את החרדה שלהם, ורק עם המסיכה הזאת הם בעצם מגיעים למצוא חברים והם דווקא מאוד חברותיים. אבל זה לא אומר שהחרדה לא קיימת. והמיסוך הזה רק יכול לגרום לתחושת בדידות יותר קשה.

שואל השאלה:
גם אני לא מראה שיש לי חרדה חברתית אבל אני לא מצליחה להיות חברותית .
מישהי מהכיתה שלי פעם אמרה לי שזה נראה שאני לא כזה רוצה להתחבר לילדים.
אני כן רוצה להתחבר אבל משהו בתנועות גוף שלי או בהתנהגות מראות ההפך.

מבינה אותך ממש, זה מתסכל רצח.
תתחילי בלנסות לחייך כמה שיותר ובלהגיד "בוקר טוב" , "שלום"," מה קורה".. לילדים שאמרת שהיו נחמדים אלייך ולמי שיושב סביבך.
זה נשמע כלום, אבל באמת זה ישנה לך את ההרגשה ממש ויהיה לך הרבה יותר קל להיפתח ולדבר אליהם.

ולאט לאט תנסי לפתח את זה יותר, דברי איתם על הלימודים- "איך הלך המבחן", או "מה ענית בשאלה x " ואז הם יסבירו לך את השאלה אן שאת תסבירי להם.
בסופו של דבר יווצר לך איתם קשר מסויים, וכשתרגשי יותר בטחון עם אותם ילדים, ושאת יכולה להוציא יותר משתי מילים אז תנסי לסטות מהנושא ולדבר על דברים לא ממש קשורים.
ואולי אפילו להזמין אותם אלייך ללמוד למבחן אם ממש חייה על הקצה..

ותראי, אני בטוחה שלפחות האלה שהיו נחמדים אלייך ינסו לפתח את השיחה יותר ברגע שגם את תיזמי את השיחות איתם עם מה שרשמתי למעלה, ולא רק הם יפנו אלייך (אני מניחה שזה מה שהיה).



אני ממש מקווה שעזרתי לך❤