דתיים ודתיות בלבד מה דעתכם?

מוצאי שבת
אתה נוסע לבד לים
יש נרגילה בירה
כמה אקסלים לשעות הקטנות
ועוד מלא מחשבות
על עצמך על העולם

רק אתה, השקט, הלבד
הרעש של הגלים
עיפרון ומחברת ביד
כתיבה על החיים

על איך הכול עובר לי בין האצבעות
אני מצליח ועולה בדרגות
והנה שוב נופל בין הכיסאות
של הים, סראבק מי בנה אותם ככה רעועות

עבר לו עוד יום
הוספתי עוד חומר ללקסיקון
צריך להזכיר לעצמי לנשום
לדעת שעוד רגע ויהיה טוב

כי גיל ההתבגרות אצלי
הגיע קצת מאוחר
באמת תקופה חשבתי
שאני יודע הכול, סגור, ונגמר

בוא נתחיל את החיים
בא לי עסק משלי, אז נקים
אני דתי אז נישאר כי אחלה חגים
ומה נשאר? נהנה ונספור בעשירי כספים

ואז הישיבה הגיעה
לא ככה חביבי יש לך מטרה
ייעוד, יכולת הבנה
תתחיל ללמוד, תבין את כולה

אז אתה מתחיל ונשאב
וגמרא, משנה, הלכות
וכמובן מרן הרב
לימודי אמונה והליכות

למדתי התסכלות חדשה
אמונה מזווית אחרת
נכונה יותר ובריאה
כזאת שלא תמצא בשום מסגרת

תאמין לי קשוח איתך אלוקים
במשך השנה עליות, ירידות ומשברים
נפילות מגבהי ענק של מפלים
אבל, גם הגענו לאפיקי מים כמו קבוצת איילים

ימים שלמים שמרגישים כמו שיר נשמה שמתמשך
שהנפש במקום כלכך גבוה שכבר לא אכפת לה איך
איך זה קורה שאותו חושך מושך
רחוק ממך, דבר שקרה בהמשך..

בשירי שבת כשישבו כולם
ו'יה אכסוף' נשמע באולם
בצעקות של אהבה
רק מרצון של קרבה..

איך שמשכו אותי אותם שירים
ארומונו של מלך, תתן אחרית ואור החיים
באתי לפניך, שמש, עבדים והנה ימים באים
דור, משכן, קדם ואורות גבוהים

הרימו לי את הנשמה
עד שאני ממש שומע אותה זועקת
"הנה אבא בא
לך אליו אני מתחננת"

אז הלכתי ונכנסתי
התמקמתי וישבתי
למדתי וקמתי
והנה שוב את עצמי מצאתי

לפני אלול מול הים
חושב על השנה שעברה
ופתאום עולה חיוך קטן
"איזה יופי היה בישיבה".