6 תשובות
יש לי שלוש שלבים
השלב הראשון הוא להוציא הכל, לבכות ולתת למחשבות לרוץ, לעשות מה שצריך רק לתת לזה לצאת
השלב השני הוא להרגע, אחרי שאני מרגישה שהוצאתי מספיק אני נרגעת, אני שמה לב לנשימות וסופרת אותן, אם יש לי אפשרות שמה מוזיקה מרגיעה שאני אוהבת
והשלב השלישי, לחשוב (הפעם בהגיון) על הסיבה שבגללה קיבלתי התקף חרדה ולנסות למצוא פתרון
השלב הראשון הוא להוציא הכל, לבכות ולתת למחשבות לרוץ, לעשות מה שצריך רק לתת לזה לצאת
השלב השני הוא להרגע, אחרי שאני מרגישה שהוצאתי מספיק אני נרגעת, אני שמה לב לנשימות וסופרת אותן, אם יש לי אפשרות שמה מוזיקה מרגיעה שאני אוהבת
והשלב השלישי, לחשוב (הפעם בהגיון) על הסיבה שבגללה קיבלתי התקף חרדה ולנסות למצוא פתרון
לנשימות אני שמה יד על הבטן, בשאיפה הבטן גדלה ובנשיפה הבטן קטנה, יש גם שיטה של לשאוף 4 שניות, לחכות 4 שניות עם האוויר בפנים ולהוציא במשך 4 שניות, ככה כמה פעמים עד שהדופק יורד ונרגעים קצת
לשאוף מהאף ולנשוף מהאף או מהפה
לשאוף מהאף ולנשוף מהאף או מהפה
יוצאת לבחוץ ומנסה לא למות עד שזה עובר
צריך לנשום לאט. לא עמוק, לאט. 8 שניות לכל שאיפה/נשיפה.
נושמים עמוק ויוצאים מהחדר.
נושמת עמוק.
באותו הנושא: