39 תשובות
מאוד. בעיקר כי זה אינטואיטיבית נראה לי הכי הגיוני. אנחנו בסופו של דבר חומר, חומר פועל כמו חומר. אין משהו ייחודי ביצורים חיים.
ואגב, יש דטרמיניסטים שמאמינים שיש בחירה חופשית (דטרמיניזם רך).
אם באמת היית מאמין בו אז היית זורק קוביה בשביל להחליט כל דבר בחיים.
אז לא, אני לא.
FM
שואל השאלה:
^^אני מדבר על דטרמיניזם קשה. איך זה משפיע לך על החיים (אם בכלל)?
^ לא משפיע. בכל מקרה החיים שלי נקבעו מראש.
אבל ברצינות, אין לזה ממש השפעה.
יש לי שאלה, אתה מסתכל בכביש לפני שאתה חוצה? כי אם כן אז אתה לא באמת מאמין.
FM
שואל השאלה:
^אין סתירה בין שני הדברים
מהלך המציאות הוא זה שמביא אותך בסופו של דבר להסתכל או לא להסתכל לפני שאתה חוצה את הכביש
^^ מהרגע הראשון של היקום נקבע שאני אסתכל על הכביש.
וחוץ מזה, זו לא אמונה בגורל, רק שאין לי באמת בחירה וזו אשליה.
אם הוא היה מאמין שגם אם הוא מסתכל וגם אם לא הוא עדיין ידרס או לא ידרס אז הוא לא היה טורח להסתכל.
FM
^ שוב, זו לא אמונה בגורל.
העקרון הדטרמיניסטי גורס שכל מה שקורה מושפע מדברים שקודמים לו. אם אני אדרס חלק ממה שקדם לזה הוא זה שהסתכלתי או לא הסתכלתי על הכביש.
אבל אתה יכול להמנע מלהסתכל על הכביש.
FM
^ זה לא שאני באמת נמנע מזה. זו תוצאה של תגובות של חומר בסופו של דבר. לא באמת בחירה שלי, רק אשליה.
אז בתור תגובה לזה שאני כתבתי לך לא להסתכל על תסתכל.
FM
^^ המעשים שלי לא מושפעים רק ממשהו אחד. זה מושפע גם מזה שאני לא רוצה למות (שזה מנגנון טבעי שנוצר עם האבולוציה כנראה) ומאוד אינספור. לכן אני אמשיך להסתכל.
ההסבר שלי לא טוב כל כך, מקווה שזה מובן.
אבל אתה פשוט מחפש הצדקות לבחירות שלך, כי אם באמת תחליט לקבוע הכל על פי קוביה אז תוכל להחליט כל דבר ממש מהר, זה שאתה בוחר לא להקשיב לקוביה מראה שיש לך רצונות ובחירות ושאתה גם רוצה שישארו לך רצונות ובחירות.
FM
^ לא, זו תוצאה של מקרים קודמים.
הבחירה החופשית היא רק אשליה.
אז לפי מה שאתה טוען אין באמת משמעות לזה שהכל קבוע או לא קבוע כי אתה עדיין יכול לבחור.
FM
^ אני לא בוחר באמת, זו אשליה.
אין טעם שאחזור על זה שוב.
אז מה אם זו אשליה, אם אתה מודע לכך או לא, בתוך האשליה אתה "בוחר" נכון? אז זה לא משנה אם אתה בוחר באמת או בוחר כי אתה חייב אבל לא יודע את זה.
FM
^ בדיוק, בתוך האשליה אני בוחר. זה לא משנה לי שום דבר בחיים, כמו שאמרתי בהתחלה.
לא מסכים. אולי זה עובד בסנוקר, אבל אני לא רוצה להשוות את עצמי עם כדור סנוקר. בכללי כל מיני דעות במדעים או על החיים לא משפיעים לי על החיים, אני אנטי-ציוני אבל בכל זאת התגייסתי, אני נגד ג'אנק פוד אבל בכל זאת מזמין פיצה פעם ב...
שואל השאלה:
^^^... תפוחי זהב יש לך את זה בפחות מנומק?
שואל השאלה:
^נוו תנמק את התשובה הראשונה שלך, דווקא אתה אחד האנשים שהכי הסתקרנתי לגבי התשובה שלהם
דטרמיניזם רך!
נהנים מכל העולמות.
שואל השאלה:
^ אני שואל לגביי דטרמיניזם קשה, מה דעתך עליו?
^^^^אין לי שום סיבה להאמין בדטרמיניזם קשה, הוא סתם מבוסס על הנחה אינטואטיבית שרירותית שבלתי אפשרי לבסס אותה (הרי יום כבר הביא את עקרון הסיבתיות למוות שאין ממנו תקומה, והוא ננטש אף על ידי המדע בתחילת המאה הקודמת). האינטואיציה הבסיסית שלנו מורה אותנו שיש לנו בחירה (אני רוצה להרים את היד, אני מרים את היד), אין לי שום סיבה לפקפק באינטואיציה הזו בשביל מטאפיזיקה הזויה. מה שכן, בתור הנחה מתדולוגית עבור המדע זה בהחלט קביל (המדע הקלאסי נסמך על ההשקפה המכניסטית והדטרמיניסטית והגיע מספיק רחוק, המודרני כבר לא אבל ניחא).
שואל השאלה:
^^למה בחרת את הרך על פני הקשה?
שואל השאלה:
^אבל בסופו של דבר היא לא באמת קיימת... היא רק אשליה
שואל השאלה:
^אין קשר בין הגורמים בהשוואה, בחירה היא לא דבר גישמי ואני כן...
לגבי הטענה השניה- בגדול כן אבל בסופו של דבר לא כי גם מה ששונה נקבע שישונה.
כן, עם אפשרות לאקראיות אני משער.
בחירה חופשית אני לא רואה איך היא יכולה להתקיים בעולם הזה (תלוי בהגדרה).
הייתי אומר שאני חושב שהדעת נוטה לכיוון דטרמיניזם אולם קשה לי האמין בזה לכן נתתי לעצמי כמה תשובות לדטרמיניזם.
בדרך כלל אני חושב על דטרמיניזם כמו על סולפיזם ונותן להם תשובות דומות
אז הנה תשובות נפוצות על דטרמיניזם
הטיעון של פרגה:
אם כל מה שאני רואה, שומע וכו' הוא חלום, ואי אפשר לעולם לצאת מן החלום הזה הרי שהמילה 'חלום' מאבדת כאן את משמעותה והופכת להיות בעצם העולם החיצוני. הויכוח בין מי שיקרא לו 'חלום' למי שיקרא לו 'העולם החיצוני' הוא אפוא ויכוח על מילים, לא על המהות.
זה מה שכתבתי בעבר על סולפיזם, וזה בהחלט אפשרי(לפחות בפאן הפסיכולוגי)לדטרמניזם.
מלבד זה אחד הטיעונים ששמעתי על סולפיזם(של יום, מאת מור)הוא שאני הרמתי יד אז סימן שהמציאות קיימת, לא אתרברב ואומר שהבנתי אותו אבל למי שהבין אותו לדעתי רעיון הטיעון היה שההרמת יד היתה אמיתית כך הוכחתי שהמציאות אמיתית לדעתי הטיעון הזה לדבי דטרמניזם הרבה יותר מובן(בעיוות קל)והוא ככה 1.בחרתי להרים 2.יד הרמתי, תאכלס אני הרמתי יד אז מה תגיד לא בחרתי? אבל עובדה שעכשיו אני לא רוצה להרים יד והיא לא עולה ועכשיו כן והיא עולה.
הטיעון השלישי נגד דטרמיניזם זה טיעיון נפוץ נגד פוסטמודרנים הטיעון טוען כי הטיעון של הפוסט מודרנים הוא לא אפשרי כי הטיעון שלהם בעצמם חוטא בפוסט מודרנים, ככה גם הטיעון של הדטרמניסט לא יכול לעבוד בגלל שהדרך שלו לטיעון היא לא דרך אמיתית אלא תוצאה של דבר קודם, זה לדעתי הטיעון הטוב ביותר נגד דטרמניזם.

למרות שגם לפי הטיעון השלישי שלי אי אפשר לשלול דטרמיניזם אפשר לפחות להבין שגם אם השכל הישר מביא אותנו לדטרמיניזם זה עדיין נשאר כדבר לא ברור, לכן אני אישית חושב שיש חופש בחירה בגלל שאחרת לאלוהים לא היה טעם בבריאת העולם.
^ההבדל בין חלום לעולם הפנומנות הוא ההקשר שבו, ודרגת המובחנות והממשות (זה כמובן, לא מוכיח את קיומו האובייקטיבי), כבר ברקלי עמד על כך באידיאליזם שלו כמתת אלוהים. לגבי הטיעון של מור (הידיים והסובסטאנציות), הוא מסתמך על השכל הישר בעיקרו.
תפוחי זהב,
צריך להיות פילוסוף כדי להבין כזו טענה,
לא זכרתי מי אמר את זה חשבתי אולי זה מור אבל היה זכור לי בייקון, ערכתי את התשובה.
^במה שונה הפילוסוף מההדיוט? אני הבנתי את הטענה, ואינני פילוסוף.
הפילוסוף, אינו שונה מההדיוט, כוונתי היתה שצריך לחשוב שבצורת חשיבה מאוד מסוימת כדי להגיע לכזה הבנה, אני לא הבנתי את הרעיון הזה, היא פשוט לא ענתה על השאלה, בעצם היא גופא השאלה, אתה לא יכול לענות עליה לפי האקסיומה שלך.
ולדעתי אתה כן פילוסוף.
שואל השאלה:
^^^^^לא הבנתי את הטיעון השלישי נגד הדטרמניזם (וגם לא הבנתי את מה שהוא טוען נגד הפוסט מודרניזם). תוכל להסביר אותו בבקשה?
הדטרמיניסט טוען שכל מה שאנחנו חושבים ועושים זה תוצאה של פעולה קודמת, כלומר אין לך בחירה יוצא שגם לרעיון הזה הגעת בלי בחירה, ואם הגעת לרעיון הזה רק מתוצאה של פעולות קודמות זה לא אומר שהוא אמיתי, ולכן לפי הפוסט מודרניזם אין טענה אמיתית(או שיש אבל לעולם לא מהי הטענה האמיתית)וזה כולל את הטענה שמקיימת את הפוסט מודרניזם.
שואל השאלה:
^הבנתי.
לא ידעתי שהפוסט מודרניזם טוען גם שיש אמת אחת אבל לעולם לא נדע אותה, הייתי בטוח שזה מודרניזם