18 תשובות
שמנהל יכול להצליח רק אם יש לו מספיק נחישות להצעיד את הארגון/ העסק קדימה הדטרמניזם הוא גורם משפיע מאוד ביכולת הניהוליזם של האדם

נכון ?!
שואל השאלה:
חלש
שבעיקרון דרטמיניזם זה לא דבר מבוסס (לדוגמא מיקום ההופעה של החלקיקים היסודיים) ולכן אפשר להכליל אותו כ"אמונה בגורל" אפילו, שבזה ככל הידוע לי ניהליסט לא "יאמין" בחיים.
שואל השאלה:
דווקא פה אני לא מסכים איתך, הביסוס של הדטרמיניזם נוגד את פיזיקת הקוונטים.
נו כן.
ככל הידוע לי השקפה דטרמיניסטית לא "תכיר" בדבר כלשהו כאקראי, בפיזיקת הקוונטים מיקום הופעת חלקיקי היסוד הוא אקראי.
כך שאדם ניהליסט שלרוב "יאמין" (אני משתמש במושג הזה רק כי אין לי מושג יותר טוב אבל אתה מבין את הכוונה שלי) בפיזיקת הקוונטים יראה דטרמיניזם כאמונה בלבד ובתור ניהליסט-הוא לא יסכים איתה.
שואל השאלה:
אז אני אומר לך שאני ניהיליסט-דטרמיניסט
תוכל להסביר לי איך זה מסתדר? כאילו אני באמת מנסה להבין
שואל השאלה:
אפשר "להאמין" בדטרמיניזם בלי לאמץ את פיזיקת הקוונטים...
אבל ככל הידוע לי פיזיקת הקוונטים היא עובדה לא? כלומר ניהליסט כן יכיר בה, עכשיו כשאני חושב על זה כן אפשר לטעון שיש גורם משפיע למיקום ההופעה ופשוט לא גילינו אותו, אבל עדיין לי זה נראה נוגד את הניהליזם כי אתה "מאמין" שהמיקום הוא מושפע ממשהו ללא שום אחיזה במציאות (אולי מלבד היסק? לא יודע)
בכל מקרה אולי לא הבנתי אותך נכון פשוט
הקשר הוא לא מחייב, למרות שבחיי היומיום אפשר לראות הרבה אנשים שמשלבים את שתי הדברים. ניהיליזם רדיקלי שולל כל מטאפיזיקה אפשרית, ולא רק אונטו-תיאולוגיה (מטאפיזיקה מערבית קלאסית, פלטוניזם, דתות וכו'). ניהיליזם כזה סותר את הדטרמיניזם, כי הוא מבוסס על עיקרון הסיבתיות שזה דבר לא פחות מטאפיזי. אבל כפי שאמרתי, ניהיליסטים בדרך כלל מזוהה עם מטריאליזם ונטורליזם, מה שמאפשר את השילוב עם דטרמיניזם.
שואל השאלה:
א. יכולה להיות סיבה.
ב. "להאמין?" בעיני כשמדובר בניהיליזם הוא סותר את "להאמין במשמעות" ולא פשוט "להאמין"...
שואל השאלה:
מזדהה עם מה ש-peripatetikos אומר
תגיד תודה שעניתי

סתם חח ניסיתי רק אפילו לא הבנתי את השאלה
שואל השאלה:
אני מבין מאיפה אתה בא, אבל אישית אני יותר מתחבר לדטרמיניזם קשה...
תשמע, אני מודה שזה הגיוני. בעד הדטרמיניזם הקשה עומד טיעון חזק - טיעון התוצאה.
שואל השאלה:
אשמח לדעת איפה הסתירה...
את האמת לא הבנתי את השאלה
ככל הידוע לי אדם ניהליסט בהכרח לא יהיה בעל השקפה דטרמיניסטית מכיוון שיש בין שתי ההשקפות האלו סתירה (למיטב ידיעתי)
אז אם תוכל להסביר על איזה קשר דיברת/לתקן אותי אולי?
אני מאמין במתיישבות (קומפטיביליזם, דטרמיניזם רך) - כלומר שחופש הרצון מתיישב עם דטרמיניזם, וכך גם דטרמיניזם מתיישב עם אחריות מוסרית. כפי שמראים מקרים בסגנון פרנקפורט (כשלא הייתה לנו ברירה). וגם בסוגיית מזל מוסרי, אינטואיטיבית לפעמים יש גם אחריות מוסרית כשהדבר לא היה בשליטתנו.