יש לכם טיעון נגד דטרמיניזם?

טיעון מהאקראיות בפרשנות המקובלת למכניקת הקוונטים.
טיעון מתוך האינטואיציה של רצון חופשי ואחריות מוסרית ואי תאימות בינם לבין דטרמיניזם.
טיעון מכך שדטרמיניזם מביס או מפריך את עצמו.

שואל השאלה:
כל הטיעונים שהעלת הם דברים שהדטרמיניזם סותר. דטרמיניזם מציע שמיקום האטומים תלוי בדברים אותם איננו מבינים; דטרמיניזם טוען שאין רצון חופשית וגם דוחה את הרעיון של אחריות מוסרית. ברצוני לתקן את שאלתי, האם קיימת פסילה של הרעיון?

"כל הטיעונים שהעלת הם דברים שהדטרמיניזם סותר."
- בוודאי, הרי הם תומכים בעמדה המנוגדת, אי־דטרמיניזם. אם התכוונת לכך שהם מאשרים דבר שהדטרמיניזם שולל ובכך מכחישים אותו, אין זה נכון לגבי הטיעון שהדטרמינים מביס או מפריך את עצמו ולא ניתן להגנה באופן רציונלי.

"דטרמיניזם מציע שמיקום האטומים תלוי בדברים אותם איננו מבינים"
- אשמח להסבר.

"דטרמיניזם טוען שאין רצון חופשית וגם דוחה את הרעיון של אחריות מוסרית."
- שקר. זה פשוט לא נכון, דטרמיניזם קשה דוחה את הרעיון של רצון חופשי, אבל דטרמיניזם רך (תואמנות) מקבל אותו. יש גם דעות שחוסר רצון חופשי ודטרמיניזם מתיישבים עם אחריות מוסרית.

"האם קיימת פסילה של הרעיון?"
- גם כאן אשמח להסבר.

אדם סקרן ורעב, לא, זה לא הטיעון, זה איש קש. הטיעון אומר שאם כל דבר נקבע מראש על ידי תנאים קודמים אז גם מסקנות שכלנו הן כאלה והן לא נגזרות של חשיבה חופשית או שאין סיבות רציונליות להאמין בהן.

שואל השאלה:
אני מתייחס לדטרמיניזם קשה בלבד. בשאלה על פסילה התכוונתי לאם יש הפרכה לרעיון.

אז תציין שבאומרך דטרמיניזם זה במובן של דטרמיניזם קשה. למה אתה מתכוון בהפרכה? אישור של אי־דטרמיניזם כמוהו כהפרכת הדטרמיניזם. גם הצבעה על כך שדטרמיניזם מוביל את הדטרמיניסט להטיל ספק בדטרמיניזם יכולה להיחשב כהפרכה, בסגנון הטיעון מן ההיגיון של ק"ס לואיס והטיעון האבולוציוני נגד הנטורליזם של פלנטינגה.

שואל השאלה:
כיצד הדרמיניזם מוביל את הדטרמיניסט להטיל ספק בדטרמיניזם?

אם מה שכתבתי לא היה מובן אני מקווה שתוכל למצוא מענה במאמרו של מיכאל אברהם, מבט שיטתי על חופש הרצון #נגד הדטרמיניזם 1: מהו שיקול דעת?. אני מצרף קישור:

אדם רעב וסקרן, לאיזה מן הטיעונים אתה מתייחס?

שואל השאלה:
אשמח אם תכתוב פה

נו שוין:

בתמונת העולם הדטרמיניסטית שיקול הדעת של האדם הוא תוצר של מכניזם קשיח שכפוי עליו, מבפנים או מבחוץ. אבל אין לנו שום דרך לדעת האם המכניזם הזה אמין, ובוודאי לא להצדיק את האמון שלנו בו. כך גם השיקולים שמובילים אותנו לדטרמיניזם חשופים בעצמם לאותה מתקפה. הרי הם תוצר של אותם מכניזמים שכפויים עלינו ואין לנו שליטה עליהם, ואין לנו שום דרך לבחון את אמינותם. גם הבחינה שנעשה למנגנונים הללו תיעשה באמצעות הכלים הללו עצמם. הרי אין בהם מאומה מעבר למנגנונים הללו, ואין כאן משהו אחר שיעשה שיקול דעת אוטונומי. אם כן, הדטרמיניזם כתזה פילוסופית כורת את הענף שעליו הוא עצמו יושב. אציין שהטענה מוצגת כאן באופן סכמטי ולא מלא, וכדי למצות אותה ולהבין שלא מדובר כאן בטענה הספקנית הרגילה, חשוב לבחון כמה וכמה פיתולים פילוסופיים ביחס אליה. הקורא המעוניין יפנה לפרק הרביעי בספרי.

(אברהם, שם שם).

שואל השאלה:
המכניזם הזה הוא תוצאה ישירה של תורת ההכרה ושכלתנות... הבעיה היא שאין לו ביסוס פרקטי?

לא, המכניזם הזה הוא מבנה ההכרה עצמו שנקבע על ידי התנאים הקודמים. אם אתה מאמין בדטרמיניזם אז אתה גם מאמין לא היה באפשרותך שלא להגיע למסקנה שהדטרמיניזם אמתי, זה מערער את האמינות והרציונליות של התהליך שהוביל אותך לקבלת הדטרמיניזם.

שואל השאלה:
מדוע?

אני מכיר טיעון שעובד בצורה כזו: אם אנחנו מסיקים שהדטרמיניזם נכון אזי יכולת ההסקה שלנו היא אפסית (מכיוון שהיא כפויה מראש) ובמקרה כזה ההסקה של נכונות הדטרמיניזם תהיה לא נכונה, כלומר ההיסק מעיד על הסתירה.

שואל השאלה:
לא, יכולת ההסקה שלנו היא פשוט לא באחריותנו...

אם היא לא באחריותנו היא לא נובעת מחשיבה נקייה ורציונלית ואז מה גורם לך לחשוב שהיא נכונה? ובמקרה הזה נכונות המסקנה שלה.

שואל השאלה:
מי אמר שהיא לא רציונלית?

כי היא כפויה מראש ונוצרת על ידי מאורעות קודמים..

שואל השאלה:
זה לא משנה אותה באופן יחסי

אבל זה מערער על נכונותה של המסקנה

שואל השאלה:
או מחזק אותה, עצם העובדה שזה מערער את כל התפיסות השונות לא פוגע בזה, זה כמו להגיד שניהיליזם סותר את עצמו...

איך זה מחזק את המסקנה הזו? האופציה היחידה שיכולת להגיע אליה זה הדטרמיניזם משום שהמסקנה קבועה מראש, כלומר זה מעיד על חוסר בחשיבה ביקורתית ורציונלית ואז זה שולל את תוקפה של המסקנה.

שואל השאלה:
זה לא מעיד על חוסר בחשיבה ביקורתית ורציונלית, זה אומר שמשהו גרם לך לחשוב בצורה רציונלית..

אם המחשבה הזו כפויה עליך אז היא לא ביקורתית ורציונלית, זה כמו שבתקופת האינקוויזיציה אנשים הגיעו למסקנת נכונות הנצרות רק משום שכפו עליהם את האופציה הזו.

שואל השאלה:
זה לא כפייה

אז אם כך זה גם לא דטרמיניזם

שואל השאלה:
לא נכון, זו מחלוקת בהגדרה, כפייה היא לא בהכרח ההפך של חופש

אבל התוקף הרציונלי של המסקנה בא רק אם היא הוסקה מתוך חופש מחשבה מוחלט.. מסקנה בעולם דטרמיניסטי היא קבועה וכפויה עליך מראש ולא הייתה שום אופציה שתגיע למסקנה אחרת, לו הייתה אופציה כזו אז העולם לא היה דטרמיניסטי ואז המסקנה שלך לגבי הדטרמיניזם של העולם הייתה מוטעית, כך שגם אם המסקנה שלך באה ממחשבה רציונלית טהורה וגם אם לא אז יש בה טעות.

שואל השאלה:
הטעות שלך היא: לא בא ממקום של בחירה חופשית=טעות

לאו דווקא טעות במציאות האובייקטיבית, טעות בהסקה, יכול להיות שהדטרמיניזם הקשה נכון אך פשוט יש בעיות בדרך שמסיקים את זה.

שואל השאלה:
מה הכוונה? icecreambb

שואל השאלה:
אדם רעב וסקרן, אני לא מסכים עם חלק מהנחות היסוד שלך

שואל השאלה:
לא הבנתי על מה אתה מדבר

אנונימי
כלומר ייתכן עולם שאובייקטיבית הוא דטרמיניסטי (קשה כמובן), אבל היכולת שלך להסיק עולם כזה תמיד תהיה לקויה.
אם היא באה מחשיבה רציונלית נקייה אז זה מעיד על אי קיום של הדטרמיניזם ואז המסקנה בהכרח מוטעית, ואם העולם הוא אכן דטרמיניסטי אז לא הייתה פה חשיבה רציונלית נקייה ולכן המסקנה מוטעית.

שואל השאלה:
אני סבור שהרעיון שאין שליטה במחשבה אומר שהיא אינה רציונלית לקוי - בתור דטרמיניסט, אני רואה ברציונליזם מושג שיכול להתקיים בתוך תחומי עולם דטרמיניסטי

אנונימי
אם אתה מאמין בדטרמיניזם קשה אשמח אם תסביר לי איך זה מסתדר.

שואל השאלה:
רציונליזם כתחום שפועל בגבולות הדטרמיניזם, אפשר שאלה יותר ספציפית?

שואל השאלה:
לא הבנתי

שואל השאלה:
מחר