מה אפשר לעשות אם אני מרגישה שאני מתה מבפנים?

קצת קלישאתי זה תהליך של כמה שנים אפילו
תנסי לאהוב את עצמך איך שאת ועם את רוצה להתחטב או משהו את עושה את זה רק בשביל עצמך ולא בשביל צומת לב מהבנים תתחילי לטפח את עצמך גם שטף אחד לא רואה בשביל עצמך!!!
ולהשקיע בעצמך גם עוזר(ספורט יוגה *לימודים* לרקוד) *ותנסי להנות גם שאת לבד עם אצמך בלי טלפון וחברים*תעשי רשימה של החסרונות שלך והיתרונות ותלמדי לאהוב גם את החסרונות שיש בך ורק אז עם תרצי תלמדי לשפר אותם ואני לא אומרת לך להיות בעובר ביטחון כאילו את יכולה להרגיש מכוערת או שמנה ולאהוב את זה אלה עם כן זה מפריע לך אז תמצאי איך לשפר את זה
זהו חפרתי בהצלחה:)

היי אנונימית יקרה,

שומע את הסבל שמלווה את ימייך ומותיר אותך בתחושת חוסר אונים..
נדמה ממילותייך שהמציאות מדכדכת, ואולי אוחזת בך תחושת ריקנות אפרורית..
יכול לשער עד כמה העצב מכביד כמו משקולת על הכתפיים, וגוזל ממך את כוחותייך.
מתאר לעצמי כיצד החוויה יכולה להיות מעיקה ומתישה במצבים כאלו..

למרות התסכול המייסר נראה שקיים בך רצון לייצר פתרון ולהרגיש אופטימיות ומשמעות..
עצם כך שעלית ושיתפת בתחושותייך מראה על המון על יכולות ואופי..
אולי זה מעיד על קול שנשמע בתוכך, ובוחר לחפש אחר עתיד מלא שמחה וסיפוק..

אם את מעוניינת להמשיך ולשתף במקום בטוח - את מוזמנת לצ'ט האנונימי בסה"ר.
מצרף קישור מטה לנוחיותך.
תוכלי להתכתב באופן אנונימי לחלוטין עם המתנדבות/ים, ולשתף בכל שתראי לנכון.
אולי יחד נמצא דרכים לצמצם את התחושות הקשות, ולהכניס יותר רגעים מאושרים לחייך..

אנחנו איתך, את לא לבד.
שלך,
מתנדב סה"ר