באמת שקשה לי ברמות אני לא יכולה ככה יותר

נמאס לי כבר מהעולם הזה ככ נמאס לי למה הכל פשוט מתאכזר אליי ? אין לי שום דבר לשמוח עליו אני רק עצובה כל היום או שאני רק מזייפת שמחה ואני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהייתי מאושרת, אבל באמת מאושרת
יש לי רק חברי אינטרנט שגם אותם אני בטח אאבד, למשפחה שלי אין כוח אליי בבית ספר אין לי חברים וגם כולם שם שונאים אותי ואני באמת ניסיתי להתחבר לילדים אחרים ואף אחד לא רצה ונמאס לי כבר לבכות כל יום להיות עצובה באמת שכבר נמאס לי אני לא יכולה יותר
בבית אין לי עם מי לדבר לאף אחד לא אכפת
כשאני מנסה לשתף בטיקטוק או באינסטגרם יוצאים עליי ואומרים שזה צומי
אני התרגלתי להיפגע ככ שכבר אני מרגישה שזה מגיע לי ושהעובדה שאני קיימת רק מפריעה לכולם
אני רק רוצה להפסיק לפגוע בעצמי ולהפסיק לחשוב על להתאבד כל הזמן מתי זה כבר יגיע ?
כבר לא אכפת לי מעצמי או מהעתיד שלי כי אני מרגישה שכדאי לי לוותר על חיים טובים יותר
אני חושבת על להרוג את עצמי כל הזמן ונמאס לי מזה כבר
ככ שונאים אותי שזה כבר מעצבן
אפילו האיידול שלי שונאת אותי
ובאמת שהיא היחידה שמעלה לי חיוך גם כשעצוב, יש לי עמוד הערכה אליה ואני כבר המון זמן לא קיבלתי יחס ממנה ובאמת שנמאס לי, כולם מסביבי מקבלים יחס ורק אני לא ונמאס לי כבר מזה
אני גם הבנתי שאני לא אפגוש אותה בחיים וזה פשוט שובר אותי כל פעם מחדש
באמת זה כל מה שאני רוצה, 3 דקות איתה
אני רק רוצה לקבל ממנה חיבוק, ולהגיד לה כמה שאני אוהבת אותה
למה זה לא יכול לקרות לי ?
אני פשוט שבורה ואני רק בוכה כל הזמן
נמאס לי מזה ששונאים אותי
וגם אני שונאת את עצמי
אני פשוט רוצה למות באמת שנמאס לי כבר מהעולם המזעזע הזה