בבקשה תקראו-אני חושבת שאני בדיכאון

יש מצב את שולחת לי הודעה בפרטי אני אנסה לעזור לך

אני חושב שאת לא בדיכאון אני חושב שבגלל שאת חושבת בדיכאון את ככה תהיי אני יודע שזה נשמע טיפשי ומפגר אבל הכל בכוח המחשבה אם תחשבי ככה ככה יהיה אבל אם תחשבי חיובי יהיה רק חיובי !

שואל השאלה:
מילטר
אני ניסיתי לחשוב חיובי במשך 4 חודשים וזה לא ממש עזר,אז פשוט השלמתי עם העובדה שאני כנראה בדיכאון והתרגלתי לזה

אבל אם היא חושבת שהיא בדיכאון זה אומר שמשהו גורם לה לחשוב את זה, שזה כנראה העצב הפתאומי שהיא מרגישה בלי שום סיבה מה שאומר שיש לה דיכאון

את במצב של התרגלת לזה
זה לא מזכויזם אבל את אוהבת להיות במצב הזה כי שם את יכולה להיות עצובה "בשקט"
ברגע שתביני שעצבות לא עוזרת את תתרוממי הלאה
בהצלחה לך:)

את שקעת בזה תנסי לצאת מאזור הנוחות למשל אם חברים קובעים ללכת לאנשהו תכריחי את עצמך לצאת מהבית ככה זה ישפר את המצב רוח שלך

שואל השאלה:
הקטע שנגיד לפני שבועיים בערך הייתה מסיבת יום הולדת לחברה ממש קרובה שלי,ואפילו לשם לא רציתי ללכת(וזה לא שיש לי בעיה עם האנשים שם,הם חברים טובים שלי,פשוט לא היה לי את הרצון ללכת לשם ואני לא יודעת למה) אבל הלכתי בכל זאת והאמת שרוב הזמן לא נהניתי בכלל ורק חשבתי על כמה אני רוצה לחזור הביתה

כי בבית בחדר שלך, בנית לעצמך מקלט שבו את יכולה להיות עצובה כל הזמן בלי שירחמו עלייך ובלי מבטים שופטים. הפינה שלך צריכה להיות יותר מזה - שמחה, מוגנת, מלאת חיים מקום שכיף להיות בו ולא מקום לברוח אליו.
שורש הבעיה הוא העצב. טפלי בזה, שמעי מוזיקה, תפתחי תחביבים, חברים וחברות. ואת תצאי מזה אל תדאגי

תתחילי להגיד תודה על הדברים הטובים שיש לך בחיים, אני גדלתי בלי חברים ומנודה ועם אב מכה ומתעלל (ואני אוהב אותו), ונורא קשה לי אבל בכל זאת אנחנו יכולים רק להמשיך הלאה בחיים ולהסתכל על העבר לא מקדם שום דבר.
אני מאמין שאת מוקפת במשפחה ובחברים שאוהבים אותך והם שם בשבילך (זה ממש לא מובן מאליו).
ובגדול את צריכה לשנות גישה (סורי שאני אומר את זה ככה אבל זאת האמת).
אני משתף קצת על הסיפור שלי כי אני בדיכאון כבר חצי שנה (בערך) אבל תמיד הייתה לי חרדה חברתית.
אם את רוצה לשתף אותי, אני באמת אשמח לעזור לך (;

יקרה,

אני שומעת את התסכול שאולי מלווה אותך, הייאוש ואולי אף תשישות שלא נותנת לך מנוח. הרצון להישאר בבית ולהישאר באזור הנוחות...

נראה כי את מחפשת סיבה לתחושות הכל כך קשות שעלייך להתמודד איתן.. יכול להיות שהתקופה האחרונה הריחוק החברתי והסגר שמרחף באוויר לא מיטיב עימך, וייתכן שגם אין סיבה אמיתית שנראית לעין.. ייתכן ופניה לאיש מקצוע תוכל להיטיב עימך.. ואולי התחושה שאינך רוצה לצאת מזה היא תוצאה של התחושה של הדכדוך...

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. נוכל להעניק לך אוזן קשבת במקום שמלא אמפתיה והכלה.
מצרפת לך לינק שניתן דרכו להתחבר ישירות לצ'אט.
אנו כאן בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר