אני חושבת שאני בדיכאון.. (זה ארוך אבל בבקשה תקראו הכל)

לפני הכל , אני באמת לא עושה את זה בשביל צומי , אני גם לא "אצהיר" שאני בדיכאון אלא אם כן אני אדע בוודאות.
בחודשים האחרונים אני מרגישה שפשוט הכל מיותר וכאילו אני לא רואה סיבה ללמה החיים שלי טובים , אני קמה כל בוקר לאותה שגרה , בבית ספר יש לי אולי 2 חברים וגם זה בקושי , שום דבר כבר לא מצליח לשמח אותי , אני שונאת את איך שאני נראית , את הפנים שלי , את הגוף שלי , את ההתנהגות שלי ופשוט הכל. יש לי משפחה שמאוד אוהבת אותי אבל אני מרגישה כל כך לבד

אני כבר כל כך מיואשת מהכל ובאמת אין לי כוח לזה כבר.
מצד אחד חשבתי לנסות ללכת לאבחון אבל 1. אמא של כנראה תגיד שזה שטויות , שהכנסתי את זה לראש ובגלל זה אני מרגישה ככה. 2 בשביל מה לי? נניח ואני אגלה שיש לי דיכאון , מה זה ייתן לי?

מה אני יכולה לעשות עם כל זה..?

בת 15