יש לבסטי שלי דיכאון בבקשה תקראו :(

היי אנונימית יקרה,
ראשית, אני חייבת להבהיר,
סביבה יכולה להוביל אותך למעשים מזעזעים, ויכולה לפגוע בך, פיזית, ונפשית.
אז אני ממליצה לך לקחת צעד מסביבה כזאת, "דכאונית".
אמרת שהסביבה משפיעה עליך לטובה ולרעה, זה מאד מחזק את מה שאמרתי.
עכשיו, מה הבעיה שלנו בעצם?
את לא יכולה לנטוש אותה, אבל אם לא תנטשי אותה, ותהיי בסביבתה, זה עלול לסכן אותך, אפילו מאד.
לפי איך שציינת, היא נטולת רגשות, היא נמצאת במצב של תיסכול עצמי, וחוסר אהבה ואמפתיה כלפי עצמה, וכלפי הסובבים אותה.
יכול להיות שזה דיכאון, בדיוק כמו שיכול להיות שזו רק תקופה.
זה לא מעיד על כך שהיא בן אדם רע כמובן, החיים גרמו לה להפסיק להרגיש, לאהוב, ויותר להשאר אדישה לחיים.
כנראה עובר עליה משהו, אני ממליצה לך, קודם כל, לדבר איתה, להיות שם בשבילה.
להכיל את כל מה שהיא תגיד.
לא לנטוש אותה, עד שהיא תצטרך את המרחב.
תבדקי שהיא לא פוגעת בעצמה פיזית.
דיכאון קליני יכול להוביל למצבים של פציעה עצמית קשה, ולמקרים חריגים, גם התאבדות.
אז שמרי עליה.
צייני כמה היא חשובה לך, וכמה את אוהבת אותה.
תרימי לה את הביטחון.
(כמובן שלא התחנפויות, פשוט תתמכי בה.)
עד שהיא תרגיש טוב יותר.
אני מאמינה שחברה שלך מאד אוהבת אותך, פשוט קשה לה נפשית, והיא זקוקה לתמיכה, הבנה, והקשבה.
עכשיו, בואי נתרכז בך הפעם.
הסביבה הדיכאונית הזאת, יכולה להוציא ממך את השדים הכי רעים שבך.
את המפלצת הכי גדולה שיש בך.
זה יכול להשפיע עליך ברמה שאין לתאר.
ביחוד בדורנו.
אז אחרי שהיא תרגיש טוב יותר, תנסי לתפוס מרחק.
אלא אם כן, היא תחזור להיות חיובית ושמחה.
חשוב מאד, שלא תפתחי יותר מדי ציפיות.
תנסי להמעיט באהבה וחיבה כלפיה.
כי היא נמצאת במצב מסוכן, ואם יקרה והיא תפגע בעצמה, זה יכול להשפיע עליך בצורה מזעזעת.
אז תשאירי את כל האופציות פתוחות.
כמה שזה קשה לשמוע את זה, אבל את חייבת,
חייבת, להוריד באהבה שלך אליה כרגע, כדי לא להקשר אליה יותר מדי.
משתי סיבות,
1. אם היא תפגע בעצמה זה יכול לפגוע בך, ולהכניס אותך לדיכאון.
(תחושת האבידה יכולה להכניס לדיכאון קליני.)
2. כי היא משפיעה עליך לרעה, ויכולה להכניס אותך לעצבות.
מקווה שתקחי את זה אל ליבך, ותייחסי לתשובתי חשיבות רבה, כי יש לי לא מעט ידע בתחום.
תחשבי על התשובה שלי קצת, אני בטוחה שהכל יהיה בסדר.
זו תקופה, היא תעבור.
שמרי עליה, ועליך.
בהצלחה.

קודם כל את מדהימה שאת ככה אכפתית לחברה שלך,
הלוואי שלכל אחת בעולם תהיה חברה כמוך.

בחסידות מוסבר, שיש הבדל בין להזדהות ולהרגיש את מה שעובר האדם שמולנו,
לבין להכנס לראש שלו, ולהבין אותו, אבל לא מהמשקפיים שלו אלה מהמשקפיים שלך, ואני אסביר.

כאשר את מסתכלת על חברה שלך, ומרגישה את הכאב שלה,
את לא מועילה לה, את מזיקה לה. כי את רק גורמת לה לעוד יותר עצב.
אבל כאשר את מסתכלת על החברה שלך, ומבינה מה עובר עליה, בלי להרגיש את הכאב שלה, אלה רק מתוך הבנה של מה גורם לה להרגיש את הכאב הזה.
אז את יכולה לעזור לה, כי את אדם מבחוץ שרואה מה קורה אצלה אבל הרגשות שלך לא מעוורים אותך, כמו שהם מעוורים אותה.

לכן אם אכפת לך ממנה, תשתדלי כמה שפחות לכאוב בגללה,
ויותר לעבוד עם הראש, עם השכל, ולעשות מה שאפשר כדי לעזור לה..

אם את לא מצליחה להגיע לזה, ואת מגיעה למצב שזה פוגע בך כבר.
אז אני הייתי ממליץ להתרחק קצת, כשאת נפגעת בעצמך, את בוודאי לא יכולה לעזור לה..

בהצלחה!

אוקי אממ אני אומר את דעתי את לא בהכרח חייבת להסכים עם זה אן לעשות את זה אבל כאילו אני חושבת שכאילו נכון את סובלת מזה אבל תחשבי שניה על כל הפעמים שהיא הייתה שם בשבילך, אני בטוחה שיש מלא פעמים כאלה ואני בטוחה שגם את היית שם בשבילה כשהיא הייתה צריכה אבל עכשיו היא בתקופה קשה והיא צריכה אותך יותר מכל דבר אחר ואולי היא משדרת שזה לא מעניין אותה אבל אני יכולה להתערב איתך שזה לא באמת נכון (אני גם עוברת תקופה קשה עכשיו אז אני קצת מזדהה עם הצד שלה ואני אןמרת מה אני הייתי רוצה שיקרה במצב שלי פשוט) וגם כאילו אל תשכחי שזה סהכ תקופה זה יעבור לה רק תנסי את לעודד אותה ולהוציא אותה מהבאסה ולצאת איתה יותר ולעטוף אותה באנרגיות טובות וככה היא תצא מזה ואת לא תהיי בבאסה יותר
לגבי החלק שאמרת שלא אכפת לה ממך כמו שלך אכפת ממנה אני בטוחה שזה לא נכון וזה סתם כי היא בבאסה ממש אז היא מתחילה לחשוב על דברים שהיא לא אמורה לחשוב כמו התאבדות ודברים כאלה וככל שהיא חושבת על זה יותר הרעיון הזה נתפס לה יותר בראש ופתאום זו אחת מהאופציות וזה לא שהיא לא מודעת לצדדים השליליים בזה היא מודעת וזה מפריע לה אבל ככל שהרעיון יותר זמן בראש שלה והיא נכנסת לדכאון עמוק יותר אז הדברים השליליים כבר מאבדים את החשיבות שלהם מבחינתה כי היא לא מוצאת סיבה לחיות יותר ובגלל זה את צריכה להיות שם איתה ולתת לה סיבה לחיות
מקווה שעזרתי

יש לי גם חברה טובה שבדיכאון שהיא איתי גם בפנימייה וגם אנחנו באותה כיתה ויושבות אחת לשנייה
אני נורא מזדהה איתך, עד כמה שאת רוצה לעזור לה ואת לא רוצה שהיא תדקעה יותר בדיכאון
את גם לא רוצה להישאב לזה
לי מה שקרה שהייתי הרבה עם החברה בדיכאון והיא הייתה הרבה פעמים פסימית - וזה נורא השפיע עליי(גם אני משתנה לפי הסביבה)
והייתה לי את הדלימה הזאת אם להמשיך להיות חברה טובה שלה ולהיות צמודה וכל הזמן לדאוג לה,
מצד אחד זה איכשהו עזר לה שהייתי איתה - כי היא הייתה יותר בסדר שהיא עם אנשים אבל גם פסימית
ומצד שני, רציתי להנות, לא רציתי להישאב לדיכאון
החלטתי לתפוס קצת רחק ממנה, אני מדברת איתה עדיין הרבה ושואלת איך היא, כי בכל סאת היא חברה טובה שלי
אבל אני לא איתה כל הזמן
אני חושבת שזה גם מה שאת צריכה לעשות, אם את רוצה שהיא מתחילה להשפיע עלייך לרעה, תנסי להכיר חברים חדשים ולתפוס מאותה החברה קצת מרחק
כמובן שלא תנתקי איתה קשר לגמריי, עדיין תשאלי אותה איך היא ותהיי איתה לפעמים
זה עדיף בשביל שניכן

גם לי יש דיכאון ביג פאקינג דיל

אני כל כך מזדהה איתך.
בשנה האחרונה גם חבר שלי התחיל להיות הרבה בדיכאון גם בכיתה, בשיעור, ואפילו בהפסקות.
אני שומע מלא ילדים שיורדים וצוחקים עליו וזה באמת עשה לי רע...
אני בתור בן אדם לא אוהב דיכאון ועצבות ברמה שכשאני רואה מישהו עצוב אני נהיה עצוב גם.
ברגע שחבר שלי נכנס לדיכאון פשוט שמרתי ממנו מרחק כי הרגשתי שזה באמת עושה לי לא טוב. הייתי כל הזמן שואל אותו מה איתו ואיך הוא כי הייתי רואה שהוא עצוב אבל הוא אף פעם לא הודה בזה והיה מסתיר ממני את זה כל הזמן.

הדבר היחידי שאני מתחרט עליו עד היום הוא זה שהייתי סביבו כל הזמן, לא הייתי הולך גם לאחרים, תמיד עניין אותי איך הוא מרגיש כי זה דירדר אותי בהתחלה...
אחרי זה הרגשתי שאין לי על מה להיות עצוב אז התחלתי להעסיק את עצמי במלא דברים כמו אימון, כדורסל, מחשב וכל מיני דברים ככה שגם אין לי איך להיות עצוב. (אני מקווה שאת מבינה אותי חח)

אני מאוד ממליץ לך מניסיון לשמור ממנה קצת מרחק, לא לגמרי אבל לשמור כי זה באמת יכול לעשות רע.
שהמחשבות שלך לא יהיו סביבה כל הזמן, תעשי דברים שאת אוהבת וככה תצליחי לאט לאט להרחיק ממך את המחשבות עליה.

תקשיבי אני באותו מצב שלך תקופה ארוכה ואני יכולה לעזור לך אם בא לך בואי לפרטי❤