האם על אתאיסטים מוטלת חובת ההוכחה?

על אף אחד לא מוטלת חובת ההוכחה בקטע של אמונה
כי אמונה זה לא וודאי שאתה אומר שאתה מאמין זה לא "אני יודע שזה ככה"
זה אחרת.

אני לא מאמינה לא אכפת לי שמישהו אחר מאמין כל עוד זה לא פוגע בי אז אני לא צריכה לנסות לשכנע אף אחד שהוא טועה. שכל אחד יחייה בעולם שלו.

אני חושב שאתאיזם כשלעצמו לא זוקק הצדקה, אם אנחנו מקבלים את עקרון התער של אוקאם (שכן המשמעות של אתאיזם היא היעדר אמונה).

אמנם, בדרך כלל אתאיזם בא עם נטורליזם מטאפיזי שטוען טענות פוזיטיביות על העולם, ולכן הוא בהחלט זוקק ביסוס כדבריך, ונטל הראיה הוא על הנטורליסט המטאפיזי כמו שהוא על התאיסט (קרדיט לפרנק טורק על הטיעון).

עוד טיעון של מיכאל אברהם בספרו "אלוהים משחק בקוביות" הוא שנטל הראיה מוטל על צד מסוים כשאין שום ראיות לטענתם, אבל אם ישנן ראיות שני הצדדים משתווים (ראה בספר עמ' 294).

מסכים עם שואל השאלה. מי שטוען "מקריות" - הוא טוען טענת יוצאת דופן, וכלן נטל הראייה אמרו להיות עליו.

מי שרוצה להכחיש משהו שקרה לעם שלם (מעמד הר סיני) - נטל ההוכחה אמור להיות עליו...

אכן, חובת ההוכחה היא על האתאיסט אם הוא יטען שהכל מטריאליזם עיוור
האמת זה טענה מאוד קלה כפירה בכפירה אבל זה מוביל אגנוסטיציזם פחות או יותר

שואל השאלה:
חובת ההוכחה בהקשר של ויכוחי תאולוגיה, כשאני ניגש לדון על נושא כזה, גם אם הוא אמונה במובן מסויים עדיין חובת ההוכחה תחול על טוען הטענה^^^^

שואל השאלה:
אורות, התער של אוקאם הוא רק כלי אסתטי ולא מחייב, לא?
ואתאיזם (או אתאיזם פוזיטיבי לפחות) הוא לא העדר אמונה אלא אמונה בהעדר, ועל תפיסה כזו אני מדבר.

1. עבורי הוא כלי רציונלי. אני לא מניח דברים אם הם לא נצרכים (אקסיומות/ אמונות בסיסיות הן נצרכות, ולכן הן לא זוקקות הצדקה).

2. כן, אתאיזם חזק (מה שמשה רט מכנה בספרו ומאמריו "אתאיזם אונטולוגי"), אפשר לומר בביטחון שכמעט תמיד גישה כזו תבוא עם נטורליזם מטאפיזי.

אורות מאופל-אתה מקבל את התער של אוקאם? אני לא חושב שהוא נכון (בהכרח), זה שאפשר להסביר באפשרות ה"חסכונית" יותר לא אומר שהפשרות היותר מורכבת לא קיימת,

מוזמנים ליהנות עם המקסימליזם האונטולוגי שלכם שמנוגד לאינטואיציות פשוטות ולחשיבה רציונלית.

גוטע נאכט צו איר אויך, לא טענתי שזה נובע מזה לוגית, זה פשוט שיקול רציונלי. אני מאמין בדברים אם קיימת נחיצות שאאמין בהם, אם אין לזה נחיצות אין סיבה שאחזיק באמונה הזו.

אני לא דוגל במקסימליזם, אני טוען שהתער של אוקאם לא בהכרח נכון

גם אני, ואני חושב שזה גם תלוי בהגדרה של עקרון התער של אוקאם ובשאלה על מה אתה מחיל אותו ומתי הוא חסר משמעות.

אוקיי אז תשכח ממה ששלחתי לך, הבנתי בערך

מסכימה לגמרי.
אהבתי את השאלה ואת ההסבר

אני לא לגמרי אתאיסטית, אבל אתאיסט לא חייב להציע פרשנות חלופית כדי להוכיח את אי קיומו של אלוהים. להוכיח שמשהו לא קיים ולהוכיח שמשהו אחר כן קיים הן שתי הוכחות נפרדות ולא בהכרח תלויות אחת בשניה. בדיוק כפי שאנחנו לא חייבים למצוא תרופה מוכחת חלופית לקורונה כדי להוכיח שמלפפון לא מרפא אותה. אם ניתן לחולה קורונה מלפפון הוא לא יבריא. וזה שעוד לא מצאנו תרופה אמיתית, לא משאיר את עניין המלפפון בסימן שאלה עד שנמצא תרופה. אין קשר בין השניים.

שואל השאלה:
cheesues, לא דיברתי על חלופה או פרשנות חלופית לתאיזם, דיברתי על סט אמונות ותפיסות עולם שנובעות מהאתאיזם.

skyless, מקבל, אני מתקן, אני לא פונה לאתאיסט הממוצע אלא לאתאיסט החזק.

גם אני לא דיברתי על פרשנות או חלופה לתאיזם.
כלומר הנקודות שציינת שווה לחקור אותן בלי קשר, אבל אני לא חושבת שזה מה שיתן או לא יתן לגיטימציה לאתאיזם.
אני חושבת שגם אפשר להוכיח אותן.. אבל רק באופן חלקי. כלומר הדברים שמתחילים במילה "הכל" רלוונטים רק למי שחושב שהוא יודע הכל. אבל רוב האתאיסטים גם מאוד מסתמכים על המדע ואחד הדברים הכי בסיסיים בלהאמין במדע זה להבין שאנחנו לא יודעים הכל אז.. נפסלנו מראש. אבל אנחנו כן יכולים לטעון את הטענות האלה לגבי לא מעט דברים ספציפיים שחשבנו בעבר שזה לא נכון לגביהם.

אני בתור אתאיסטית חושבת שלא צריך שנטל ההוכחה יהיה על אף אחד מפני שאני אישית לא חושבת שאני צריכה להסביר את עצמי למישהו עד גדות כך מפני שזוהי הדעה שלי כן אני יכולה להסביר למה *אני* לא מאמינה אבל זה לא יתבסס על דברים גדולים מידי כמו הדת אלא על החיים האישיים שלי, מחשבות שלי ודעות שלי ולכן מי שלא רוצה להסכים עם זה שלא יסכים כי שוב אם אי אמונה זו מתבססת על כל מה שאישי שלי לא בטוח שהם יוכלו להבין או שהם לא חושבים כמוני, אז איש איש באמונתו יחייה ואני מאוד מתנצלת אבל אתה לא יכול לקרוא לי ולעוד אלפים או אפילו מליונים בורים רק כי אנחנו לא מסכימים עם דעתך וכרגע לפי מה שידוע לי מדעית אין הוכחה לקיומו או לאי קיומו של אלוהים ולכן אמונה מבוססת אך ורק על בחירה, דרך חיים וצורת מחשבה מסויימת, לסיום לדעתי אין חובת ההוכחה על אף אחד אלא אם כן אתם רוצים לשכנע מישהו שמאמין לא להאמין אבל אני לא מעוניינת בכך כי כולנו שונים ולכל אחד מאיתנו יש דעה שונה וזה מה שמייחד אותנו ולכן אני חושבת שלעת עתה עד שיהיו הוכחות ממי שבאמת *רוצה* אותן נסתפק כל אחד בדרכו שלו.
(כל מילים אילו לא נועדו לפגוע ואו לייצג דעה או דרך של קבוצת אנשים אלא ייחסתי את הכל באופן אישי אליי ורציתי להדגיש זאת ושוב סליחה אם פגעתי במישהו)

חובת ההוכחה אינה מוטלת על האתאיסט שכן הוא רק צריך להחליש את הנחות היסוד עליהן מבוססת האמונה. למה הדבר דומה? לבניין שעל מנת להחריב אותו יש רק למוטט את העמודים שעליו הוא עומד ואין צורך לבנות בניין אחר במקומו. ההבחנה בין אתאיזם חלש לחזק היא חסרת משמעות שכן בהיעדר הוכחה לטענה מסוימת היא נחשבת לשגויה כברירת מחדל. על כן, אין באתאיזם חלש שעוסק רק בשלילת הטיעונים וההוכחות לכאורה לקיומו של אלוהים משום פתיחת פתח לאפשרות שאלוהים קיים.
ניתן להמחיש זאת באמצעות הדוגמאות המפורסמות של חד הקרן הוורוד הבלתי נראה וקנקן התה של ראסל שכל אדם סביר, לא רק שאינו מאמין בקיומם אלא גם אינו חושב שקיימת הסתברות לקיומם.

בנוסף לכל האמור לעיל אני רוצה להתייחס לשאלת נטל ההוכחה מזווית נוספת- כיוון שמרבית האנשים בעולם מאמינים באלוהים או בישויות מקבילות, הטענה (השלילית) לפיה אלוהים אינו קיים עשויה להיתפס כטענה חיובית רק משום שהיא מאתגרת את הקונצנזוס החברתי ואת דעת הרוב.
התשובה שמציע שואל השאלה ובעיקר הפסקה האחרונה מושפעת מההטיה הזו. האם העובדה שאנשים פיתחו על בסיס האמונה באלוהים גישות פילוסופיות, הגות מוסרית ותפיסת עולם כוללנית שרווחת כיום בציבור הופכת את הכפירה באלוהים לטענה חיובית? אני מאמין שעבור האדם שיצליח להתגבר על ההטיה שהוזכרה לעיל התשובה תהיה פשוטה.

הוא דיבר על נטורליזם כמערכת של אמונות ולא על אתאיזם בפרט. בל נשכח שגם נטורליסטים מוסיפים קנקני תה לאין שיעור בדמות רב יקום ועולמות מרובים.