5 תשובות
הפרעה נפשית
תחפשי בגוגל
תחפשי בגוגל
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. אף שהפרעה זו היא מבחינות מסוימות סוג של פוביה ספציפית היא הופרדה מאבחנת הפוביה הספציפית והפכה לאבחנה בזכות עצמה. מאפייני ההפרעה כוללים פחד ממצבים חברתיים שונים, פחד העלול לגרום לפגוע במגוון של תפקודים בחיי היומיום.
לקוח מויקיפדיה
אגב מצליצנ להכנס לפעמים, אחלה אתר!
לקוח מויקיפדיה
אגב מצליצנ להכנס לפעמים, אחלה אתר!
אני יכולה להגיד לך איך זה מרגיש לי, אני ממש מפחדת מלדבר עם אנשים, אני מרגישה שכל הזמן כולם שופטים אותי, אני אוכלת סרטים על כל דבר שאמרתי או על כל דבר שהגבתי כי זה מרגיש לי שהגבתי לא טוב ושזה מביך, אני בקושי מדברת עם אנשים שאני לא מכירה, אני ממש גרועה בסיטואציות חברתיות... יש עוד אבל אני לא ממש יודעת איך להסביר ומה להגיד כי זה בעיקרון יותר דוגמאות ספציפיות..
אנונימית
פחד להיות בחברת אנשים ולהרגיש בפחד ששופטים אותך.
*נקודת מבטו של נער החווה חרדה חברתית*
זה מעבר לביישנות, חרדה חברתית הוא פחד עז מכול סיטואציה חברתית קיימת. כיאילו היא מרכז העולם. ולא בקטע טוב. תחושת השפיטה מקיפה את עולמו של המתמודד איתה, לא נותת לו רגע של מנוחה. בכול מקום שהוא הולך אליו הוא מרגיש שהמבטים של אנשים הם עליו, הוא מפחד שישפטו אותו אז הוא לא אומר את הדעות שלו או את המחשבות שלו בקול רם. כשהוא צריך להגיד משהו, הוא מכין אותו מראש בראש שלו, מפחד לעשות טעות ואז שוב, ישפטו אותו. הוא תמיד הכי שקט בשיחות קבוצתיות, הוא גם לא דעתן או מדבר על עצמו הרבה. כשהוא הולך במסדרון בית הספר ולמרות שכולם בפלאפון ומדברים עם חברים הוא מרגיש שמביטים בו, שחושבים עליו, שממתינים שהוא יביך את עצמו. הוא יחשוב על המראה החיצוני שלו למשך כול היום וזה לעד יטריד אותו, על איך שהוא מדבר, על שפת הגוף שלו,על שפת הגוף של אחרים, על מה אחרים חושבים, קשה לעשות דברים שוליים, לשאול אנשים דברים, הוא לא יעיר אם רע לו.
הוא מתחרט על זה שהוא דיבר.
הוא מתחרט על זה שהוא לא דיבר.
הוא מרגיש חסר תועלת.
קל להגיד "מה הבעיה לשים ז*ן?" אז זהו שלא,
עד כמה שבעלי חרדה חברתית רוצים לא לשים על הסביבה, הם אינם מסוגלים.
אלו החיים עם חרדה חברתית.
זה מאבק יום יומי וזה הדבר הכי קשה שיש.
זהו פוסט של עמוד אינסטגרם בשם girl_a_live
אני מאובחנת עם חרדה חברתית, וכול מה שכתוב פה מתאר את המצב שלי לחלוטין.
זה מעבר לביישנות, חרדה חברתית הוא פחד עז מכול סיטואציה חברתית קיימת. כיאילו היא מרכז העולם. ולא בקטע טוב. תחושת השפיטה מקיפה את עולמו של המתמודד איתה, לא נותת לו רגע של מנוחה. בכול מקום שהוא הולך אליו הוא מרגיש שהמבטים של אנשים הם עליו, הוא מפחד שישפטו אותו אז הוא לא אומר את הדעות שלו או את המחשבות שלו בקול רם. כשהוא צריך להגיד משהו, הוא מכין אותו מראש בראש שלו, מפחד לעשות טעות ואז שוב, ישפטו אותו. הוא תמיד הכי שקט בשיחות קבוצתיות, הוא גם לא דעתן או מדבר על עצמו הרבה. כשהוא הולך במסדרון בית הספר ולמרות שכולם בפלאפון ומדברים עם חברים הוא מרגיש שמביטים בו, שחושבים עליו, שממתינים שהוא יביך את עצמו. הוא יחשוב על המראה החיצוני שלו למשך כול היום וזה לעד יטריד אותו, על איך שהוא מדבר, על שפת הגוף שלו,על שפת הגוף של אחרים, על מה אחרים חושבים, קשה לעשות דברים שוליים, לשאול אנשים דברים, הוא לא יעיר אם רע לו.
הוא מתחרט על זה שהוא דיבר.
הוא מתחרט על זה שהוא לא דיבר.
הוא מרגיש חסר תועלת.
קל להגיד "מה הבעיה לשים ז*ן?" אז זהו שלא,
עד כמה שבעלי חרדה חברתית רוצים לא לשים על הסביבה, הם אינם מסוגלים.
אלו החיים עם חרדה חברתית.
זה מאבק יום יומי וזה הדבר הכי קשה שיש.
זהו פוסט של עמוד אינסטגרם בשם girl_a_live
אני מאובחנת עם חרדה חברתית, וכול מה שכתוב פה מתאר את המצב שלי לחלוטין.
באותו הנושא: