איך להפסיק להרגיש רגשות אשמה? אני לא מפסיקה לבכות בבקשהה

למה את חושבת שאת מעציבה אותם?

אני ממש אשמח אם תרצי שתכתבי לי בפרטי יותר בפירוט כדי שאני אוכל לעזור כי אני לא ממש יודעת מה להגיד לך כשאני לא יודעת מה קרה

שואל השאלה:
כי אני אשמהה
אני מרגישה ככה מהשנייה הראשונה שאני פוקחת את העיניים עד השנייה שאני עוצמת וגם בלילה עם סיוטים של אשמה אני לא יכוחלה
הם אומרים לי את זה כל הזמן וזה כבר בלתי ניסבל לעכלל

קודם כל את צריכה להגיד לעצמך שני דברים:
- את אחראית רק על הרגשות *שלך*
- *רק את* אחראית על הרגשות שלך
אם אנשים אחרים בוחרים להיפגע, להתעצב או לא יודעת מה ממך, זאת בחירה שלהם. כי כמו שאמרנו למעלה - רק הם אחראים על הרגשות של עצמם. זה לא אומר שאפשר עכשיו להתנהג איך שבא לנו ולא לחשוב על הסובבים אותנו, מה שאנחנו יכולים לשלוט בו ולמתן את עצמנו - נעשה זאת לידם, ומה שאנחנו לא יכולים - הם יצטרכו למצוא דרך להתמודד.
ובמה אנחנו לא יכולים לשלוט?
במראה שלנו (ברוב הדברים), בנטייה המינית, מחלות, מחלות נפשיות, במה שאנחנו אוהבים ובמי שאנחנו כבנאדם. אם אלו הדברים שמאכזבים או מעציבים את המשפחה שלך, אז באסה להם. יתמודדו

שואל השאלה:
^ וואוו את מדהימה!! כתבת דברים כל כך חכמים ונכונים סהכ
תודה רבה לך❤❤

היי אנונימית,

מתארת לעצמי כמה זה קשה לשאת על כתפייך את כל הסובבים אותך... נדמה שאת מרגישה שאת אחראית להם ולכן כל מה שיגידו, ירגישו, יעשו יהיה תגובה למשהו שבא ממך. נשמע שזה גורם לך לייסורי מצפון, לחוסר יכולת לתפקד באופן סדיר ביום ויום ואולי אפילו לפחד ממה שהולך לבוא. סביר שגם עולה בך החשש מידי ערב ללכת לישון, כי למחרת הכל כנראה יתחיל מחדש...

נראה שאת מרגישה אבודה... שאת לא יודעת איך לפרש את האשמה שאת מבחינתך חשה ושאת מרגישה שלא ברור לך איך לשנות את המצב... נשמע שהסובבים אותך לא מקלים עליך, והם מבחינתם מעצימים את התחושות הללו. הם בטח גורמים לך לתחושת חוסר אונים ואולי גם מעוררים בך סלידה מעצמך...

אני מבינה מהדברים שלך שאת מיואשת ומותשת... נדמה שכל מה שהיית רוצה זה להסיר מעצמך את האחריות, לברוח מהמקום שאולי מבקר אותך יתר על המידה, מהמקום שגורם לך למרמור ולדכדוך, מהמקום שמבחינתך גורם לך להרגיש חסרת ביטחון וסביר שגורם לך לדאוג בכל צעד שתקחי... יקירה, אני שומעת את הזעקה שעולה בקולך, את הרצון העז שלך לשינוי ולסיום האשמה והתחושות שנראה שאוכלות אותך מבפנים. בטח אלו גורמות לך לחשוב על המוות כדרך מוצא לטלטלה שנדמה שאת עוברת. עם זאת, נראה שקולות נוספים קיימים בתוכך, קולות שמפצירים בך להמשיך ולנסות להפסיק את המועקה הזו בדרך אחרת. אולי בגלל זה עלית לכאן וכתבת את הפוסט, אולי מתוך התקווה שמישהו יושיט לך יד, יד כזו שתעזור לך להשתיק את הקולות האחרים ותעזור לך להביס את הסבל שאת כנראה חשה.
אני רוצה להציע לך לאחוז בידי ולבוא אלינו לאתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת. באתר יש צ'אט פרטי ואנונימי בו תוכלי לקבל אוזן קשבת ומכילה, לפרוק את שעל ליבך, להתייעץ ובתקווה למצוא דרכים להפחתת האשמה שמציפה אותך. הצ'אט פועל בימים א'-ה' בין השעות 10:00-00:00, ביום שישי בין השעות 08:00-13:00 ובמוצ"ש בין השעות 21:00-00:00. מוזמנת להגיע עוד היום...

מחכים לך...

שלך,

מתנדבת בסה"ר.