2 תשובות
קודם כל..
הכל בסדר, תרגעי.. את לא לבד, את עם צוות.
חוץ מזה, משמרת ראשונה אף אחד לא מצפה ממך לשום דבר, ככה שאת רק יכולה לעלות מהערך שלך.
יש משהו שאת לא מבינה? תשאלי! תמיד.
דבר ראשון את רק תשתפרי ותלמדי מזה..
דבר שני, נהגים אוהבים לראות מנתדבי נוער שמתעניינים ולא אטומים רק על מה שהם למדו.

אני גם מתנדבת, ככה שאם את צריכה עוד משהו, לשמוע חוויות, שאלות, לדבר, או כל דבר.. אז בכיף:)
קודם כל תזכרי דעת לא לבד, יש איתך חונך/ים וגם נהג שיעזרו לך וילמדו אותך כל מה שצריך. במוסך כפי שנאמר מעליי אף אחד לא מצפה ממך להיות מושלמת.

טיפים - לחזור על מדדים תקינים.
לא לשקר לא משנה מה קורה. אם את לא מצליחה מדדים - לא קרה כלום, תגידי שלא הצלחת. באופן אישי, ממש ממש ממליץ אחרי שאת לוקחת מדדים תבקשי מהחונך שיבדוק אותך ליתר ביטחון, רק לוודא שעשית נכון. ככה אני עושה וזה מעניק ביטחון אם את מצליחה.
לא להתבייש לשאול שאלות אם יש.
להקשיב למה שאומרים לך ולא להתחיל להתווכח עם הנהג או עם החונכים.
אם את לא יודעת לעשות משהו - תגידי. זאת לא בושה.
אם יקרו לך פדיחות - אל תקחי קשה מדי ותמשיכי הלאה, קורה לכולם.
אממ זהו, תנשמי עמוק ותנסי לא להילחץ יותר מדי, להתרגש מותר אבל תנסי להשאיר את הלחץ מאחור.

לגבי איך הייתה לי המשמרת הראשונה:
הגעתי לתחנה לחוץ, הביאו לי מדים זמניים (אז לא היה לנו מדים אז כל משמרת היו מביאים לנו והיינו צריכים להחזיר בסוף משמרת). שתי דקות אחרי תחילת משמרת הכירו לי את החונכות שלי ואמרו לנו ללכת לאמבולנס, הייתי נורא לחוץ וממש התרגשתי. רצינו להתחיל לעשות בדיקת אמבולנס ולא הספקנו כי איך שעלנו לאמבולנס קראו לנו לקריאה (תאונה). היה ממש מלחיץ אבל החונכות הסבירו לי הכל, הנהג היה ממש סבבה וגם נהג שהכל בסדר. החונכות והנהג ממש זרמו ודאגו לעשות לי משמרת מלאה בצחוקים וככה הלחץ עבר מהר. אחרי המקרה הראשון קראו לנו ישר לעוד מקרה. אחרי המקרה השני כבר לא הייתי לחוץ, הכרתי את הצוות, ראיתי שהכל בסדר ושהם מסבירים הכל. בסופו של דבר היו עוד משהו כמו 8-10 מקרים באותו יום (אצלנו ממש עמוס). בסוף המשמרת עשו פיזור וזהו בעצם. הייתה אחלה משמרת.
בהצלחה