סבל עקב פטירתו של אבא - אבא שלי נפטר לפני שנה והסבל לא נגמר. ממש הייתי קשורה אליו ומאז שהוא נפטר אני מתייסרת מאוד על מותו ומתגעגעת אליו מאוד. הוא מאוד חסר לי. כולם אמרו לי קשה לך כי זו שנה ראשונה. עברה שנה ועדיין אני ממש סובלת ומיוסרת.

זה לא עובר הוא חלק גדול ממך ותמיד יהיה. לא להתייסר יותר אלא להנות מהמחשבות עליו
לפי תוכניות של מדיומים באנגליה הם עוזבים בגוף אבל לא ברוחם הם עוקבים ונמצאים.
השיתוף חסר אז אולי תכתבי יומן ותגידי שם את מה שהיית אומרת לו היה כאן תספרי לו מה עובר עליך ומה את חושבת שהוא היה אומר על כך. לא צריך באופן אובססיבי אלא כשיש לך צורך.
ותעסיקי את עצמך כמה שיותר. הוא היה בחייך וכמו שאישתו של אילן רמון אומרת הוא ירד מהאוטובוס ואנחנו עדיין נוסעים. אז תמצי את המיטב מהנסיעה כי לזה יעד אותך.
תנחומי.

תודה לך.

שלא תדעי עוד צער..
הוא תמיד יהיה בליבך אבל עם הזמן הכאב ירפה מעט

זה לא עובד לפי לוח זמנים וכל אחד מגיב אחרת. אבדן אדם אהוב מלווה בד"כ ב-3 שלבים- הכחשה, כעס והשלמה. ברור שאת מתגעגעת וקשה לך.
אל תתרכזי בעובדת פטירתו אלא במה שהיה מבחינתך בחייו. אפילו נהלי איתו שיחות דמיוניות, כל דבר שיגרום לך להרגיש שהוא נוכח. עם הזמן תגיע השלמה וקבלה. חזקי ואמצי.

שלום לך,

ראשית אני משתתף בצערך ובאובדן הגדול שלך. זה כל כך קשה ועצוב שהחיים רצופים בפרידות הכרחיות ובלתי נמנעות. אילו חיינו לנצח לא היינו כה סובלים מהאובדנים. אולם מצד שני לא הייתה משמעות לאהבה.

אבל אכן כמו שאמרו קודמי עובר שלבים. הראשון שזה השוק הכולל בתוכו הכחשה מאסיבית. השני זה האבל עצמו והשלישי זה עיבוד האבל. מקובל לתחם זאת בתוך שנה. לעולם אין משתכח אדם אהוב שאבד, אולם הסימנים הגדולים של האבל כמו העצבות הדיכאון הפחד הייאוש ואיבוד משמעות החיים, אמורים להסתיים בשנה הזו. אומרים שהזמן הוא רופא גדול. אלא שהכוונה שהזמן הינו הדרך עליה נוסעת עגלת ההחלמה. אם במהלך הזמן לא עושים תהליך רגשי, הזמן לבדו אינו מספיק.

עצתי לך כי תיעזרי באיש מקצוע לעשות תהליך רגשי משמעותי. הרי כל תקוותו של אביך הייתה כי תחיי את חייך בטוב ולא שתתקעי מאחורי ארונו לנצח.

יקרה,
נשמע שאת כואבת מאוד את מותו של אביך. ושאת מנסה להיאחז במה שנהוג להגיד, ש"הזמן יעשה את שלו". אבל את לא מרגישה ככה. את עדיין מרגישה את כל עוצמת הכאב ומתקשה להתאושש. וזה בטח מתיש להתמודד עם הכאב העצום הזה, הגעגועים שלא נגמרים וחסרונו של אבא בחיי היומיום.
אני מתנדבת של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה לספר לך על מקום שתוכלי לפרוק בו קצת מהרגשות שמציפים אותך. כל ערב בין תשע לחצות אפשר לדבר עם אחד המתנדבים שלנו בצ'אט אישי ואנונימי. אנחנו לא פסיכולוגים, אלא אנשים שמוכנים להקשיב ולתמוך. ואולי לפרוק יקל עליך קצת את ההתמודדות עם האבל.
(באתר כתוב שמיועד למנוע אובדנות, אבל ברור לי שזה לא המקרה שלך. אפשר לדבר על כל נושא שמעוניינים)
את מוזמנת מכל הלב,
מתנדבת סה"ר

מאמי?! אני יכולה להגיד לך שאבא שלי נפטר לפני שנה וחודש ! ז"ל שנשמתו תהיה צרורה בצרור החיים ! ואני אומרת לך אני מבינה אותך, את לא רוצה להיות במבצב שלי ! אני לא מוכנה לקבל את זה אני אין אין איך להסביר את זה !
זה הדבר הכי קשה בעולם אני יודעת ! זה אין לזה תיאור כמה זה קשה !
וכול מי שכותב לך פה דברים, הוא סתם מרחם עליך ! הוא לא מבין אותך באמת !
אניי עברתי את זה אני מבינה אותך אני איתך ! לא מרחמת עליך כמו כולם !
ואני רוצה להגיד לך שזה בסדר גמור שאת מרגישה שמשהו ממך הלך, כי מאמי? זה אבא שלך ! זה הדמות הכי חשובה בחיים ! הוא תמיד היה שם בשבילך !
ועכשיו אין מי שיואהב אותך כמוהו יגן עליך ! יחנך אותך ! יגיד לך מספיק !
אני מבינה אותך גם אני עוברת את זה, וכול יום ויום אני נזכרת בזה, וזה הדבר הכי קשה בעולם, קשה לקבל את זה קשה פשוט קשה !
תאתמת? אני לא מאחלת לך שזה יעבור לך, כי את לא יכולה לשכוח את זה ! הוא הדמות החשובה בחייך, ופיתאום הוא לא פה, מבינה?
את לא יכולה לשכוח גם אם תרצי !
אם תצי לדבר איתי את מוזמנת. תשפכי את הלב,
אבל בנתיים אני יסיים פה, ויאחל לך רק הצלחה מאמי.
ושנשמתו של אבא שלך תהיה צרורה בצרור החיים ! יחד עם אבא שלי :)
ונשמתם תהיה בגן עדן אמן !
תהיי חזקה בשבילו.!