17 תשובות
הזמן עושה את שלו. באמת שזה משפט טוב.
תחשוב שאבא שלך כבר למעלה ובסך הכל תפגוש אותו מתי שהוא והוא תמיד איתך גם עם לא איתך ממשית, תחשוב על זה שהוא לא היה רוצה שתבכה בשבילו ושזה כואב לו יותר משזה כואב לך. הוא תמיד איתך ושומר עליך, על תשכח את זה..
פסיכולוג, לדבר על זה עם אנשים, לבכות לראות תמונות שלכם ביחד להתמודד עם הכאב לא להדחיק הכי חשוב
ביהדות אומרים
"בן מזכה אב"-למד על הנושא, אני ממליצה..
זה ירגיע מעט את הכאב אולי..
תעשה הכל רק אל תדחיק את זה, זה רק יכאב לך עוד יותר בסוף.. נסה לדבר על זה עם חברים או עם המשפחה, לפי דעתי זה הכי יעזור. אם אתה צריך אני פה:) לילה טוב
תדאגי שיהיו סביבך תמיד אנשים שאת אוהבת,
אל תהיי לבד אף פעם.
תעסיקי את עצמך- אל תתני לעצמך לא לעשות כלום ולשקוע בדיכאון.
למרות שבטח ממש לא בא לך- צאי עם חברות, תמצאי עבודה, תצטרפי לחוגים, תמצאי תחביבים. זה ישכיח ממך את העצב, ולאט לאט הכאב יתרפא.
מאחלת לך כל טוב (:
נשמה קודם כל אני משתתף בצערך אכן המוות הוא יישות טראגית המשותפת לכולם זוכר אני ולא אשכח כשהלכנו לקבר של אחד מן החברים ופשוט בכינו על הקבר עם האימא ולידינו ממש לידינו היה ראש הממשלה ביבי גם הוא עלה על ציון אחד מיקיריו אז אמרתי כי המוות משותף לכולם מן האזרח הסטנדרטי עד למוביל בחוטי הנהגת המדינה, קבל את השתתפותי בצערך ואת שתיקתי, אני מדגיש את שתיקתי כי כל המילים היפות לא יצליחו לשכך את הכאב לעולם לכן אני לא יאמר לך שום דבר אלא ישתוק איתך את הכאב הנורא של האובדן מתוך תחושה של הזדהות.

ולאלה שלא מבינים למה צריך פה שתיקה אז קבלו את המשפטים החכמים שיירה אותם מוחו הקודח מחכמה של אנטון צ'כוב שבעקבותיו הלכתי גם כן פה:


"שתיקה", הוא אמר, "מלווה את ביטויי השמחה והאומללות המשמעותיים ביותר: אלו האוהבים מבינים האחד את השני בצורה הטובה ביותר כאשר הם שרויים בדממה; בעוד לצד קבר, הנאום הלוהט והמלהיב ביותר נוגע רק במשקיפים מן הצד, אך נראה קר וחסר חשיבות לאלמנה ולילדי הנפטר".
גם לי אין

חיים ממשיכים עם זה..
בן כמה אתה?
משתתפת בצערך! אין לי מה לומר חוץ מזה שתזכור שהחיים לא נגמרים כאן, הוא תמיד איתך ומקשיב לך, ואתם עוד תיפגשו, כי אין ספק בכך שיש עולם הבא, גלגל חוזר בעולם.. תנסה לתרום לצדקה ולקרוא תהילים לעילוי נשמתו, כדי לעשות לו נחת שם למעלה.. בהצלחה!
מציעה לשבת עם ידיד/ה טוב/ה, ולספר לו/לה - לפי הסדר: א. על זכרונות טובים שלך מאבא. ב. למה אבא שלך היה מתנה לעולם. ג. לבקש סליחה מאבא על אירועים בהם ציערת אותו. ד.. לספר לאבא על השאיפות שלך בחיים, ולבקש את ברכתו להגשמתן. כל זאת בחברת הידיד/ה שלא צריך/ה לתת עצות את רק להקשיב ולאחוז בידיך. במשך הדיבור אפשר שתזיל דמעות, תרעד, תצחק, תתייפח, תפהק, וכדומה. אלו הן תגובות פיסיות לגמרי טבעיות ושמלוות את הרגשות העולים תוך כדי שיחה. עוד הערה: תמיד חשוב לסיים בהתייחסות לסובב המיידי, או לעשות פעולות מוח פשוטות כמו חיבור וחיסור של מספרים וכדומה, עד שמרגישים שיש חזרה לזמן ולמקום שבהווה. עוד הערה: אפשר להציע לידיד/ה שבזמן יותר מאוחר (הוא/היא יקבעו)
אתי
קודם כל אני משתתפת בצערך ומקווה שלא תדע עוד צער. לא ציינת בן כמה אתה, אבל בכל זאת אני בטוחה שבכל גיל זה כואב מאוד... הזמן עושה את שלו ועם כמה שזה משפט נדוש ונראה לא מבטיוח בכלל- לא סתם הרבה אנשים אומרים אותו, לאט לאט הפצעים יגלידו ולאט לאט יהיה לך פחות ופחות כואב, אם אתה צריך מישהו לדבר איתו אני תמיד כאן 3
בס"ד

שוב דרך היהדות מוכיחה שקל יותר להתמודד עם הקשיים (ולא חסרים לאף אחד) רק כפי שהתורה מורה לנו, כאן אכתוב בקצרה ואשמח להוסיף בפרטי.

כתוב שלושה ימים לבכי למה? משום שהכאב חזק ולשחרר אותו אנו זקוקים לבכי (כלומר הבכי חשוב)
לאחר שלושה ימים אסור לבכות שבזה האדם מראה שהוא לא מאמין בהמשכיות הנשמה, כלומר אדם שמאמין שיש המשך ולמעשה בזה שאדם סיים את תפקידו בעולם הזה קנה לו את העולם הבא לפי מעשיו.

7 ימים יושבים באבלות ובאבל שנה על הורים ולשאר קרובים (אח ואחות, בן ובת בעל ואישה) חודש

וכתוב גזרה שהמת נשכח לאחר שנה (והכוונה לכאב), אבל יש כאלה שלא שוכחים, נכון אלו אנשים לא מאמינים ובנוסף כל הזמן "מגלגלים" בלבם את המחשבה על יקירם, אלא התורה מצווה להמשיך הלאה, האמונה נותנת המון כוח.

הדרך הטובה היא לעשות למען אביך, קדיש, תהילים צדקה, והעיקר ללמוד תורה לעילוי נשמתו.

משתתף בצערך. רפאל.
רפאל אלמקיאס מומחה סטיפס
מסכן, אני נזכרת בכך שסבא שלי מת עוד לפני שנולדתי שאחר כך כשגדלתי זה היה ועדיין יהיה הלם גדול מאוד אני מציעה לך ללכת לפסיכולוג או לדבר על זה עם חבר קרוב ואני בטוחה שאתה תמצא מישהו שיעזור לך אבל הכי חשוב לא להדחיק




אם אתה רוצה אתה יכול לדבר איתי בפרטי ואני אוכל (אני ממש טובה בפסיכולוגיה)
כרגע יש תחושה שהצער והכאב לא יגמרו, אבל מסתבר שזה עובר, עובדה כל האנשים המבוגרים הם כבר מזמן בלי הורים והם מתפקדים כרגיל.
כדאי להיכנס לבית הכנסת שלכם לפני התפילה ולבקש מהרב שייתן לך להקריא ליד כולם תפילה מיוחדת שיש בידיוק לעיניין הזה. אפשר אחר כך לנסות להיתייעץ עם הרב.
ובכל מיקרה עדיף ללכת לייעוץ אצל מטפל מתחום בריאות הנפש, אולי פסיכיאטר ייתן לך כדורים להרגע למשך כמה חודשים.
בנוסף אפשר ללכת לאיזה טיפול אלטרנטיבי מחזק ומרגיע כגון דיקור סיני ושיאצו.
שלום אנונימי,
ראשית אני משתתפת בצערך. אני בטוחה שלאבד הורה קשה מנשוא.

אני מציעה לך לדבר עם אדם קרוב, אדם שיוכל להבין אותך. יכול להיות שבן משפחה (אח/אחות/אם/דוד..) שגם לו אביך היה יקר יוכל להזדהות עם הכאב.

אובדן אב (הורה בכלל) מעמיד אותנו במצב של בחינת היחסים שהיו ביניינו ומביא לשאלות לא סגורות רבות. יכול להיות שטיפול פסיכולוגי או דרך יצירה שמתאימה לך יכול להביא את השאלות והרגשות שעולים בעקבותיהם למודע. העלאתם למודע מאפשרת התמודדות מקלה יותר.

גם היהדות מציעה דרכים להתמודדות (כתבו על כך מומחים בנושא לפני).

מאחלת לך שתוכל לראות את הדברים הטובים ואת הזכות שהיתה לך לגדול כבנו של אביך.
חגים קלים
מעין,
מטפלת באמנות
קודם כל דאגה ופחד לא פתרו בעיה מעולם נכון? יפה דבר שני הייתי מציע לך לבדוק בדת היהודית היא מסבירה היטב כיצד להתמודד אם זה אם הבנה שכל דבר שקורה יש לו סיבה והוא לטובה ושהכל מאת אלוקים שמה זה יותר בהרחבה ממה שכתבתי פה כך שהייתי מציע לך לבדוק את זה אתה תצא מזה מחוזק אני מבטיח!
טיהור אנרגטי, קטורת 7 המינים, בכור,
סוד פטום הקטורת.
ידעתם שמשה רבינו שעלה לשמים, מלאך המוות גילה לו סוד, ואמר לו
דע לך שמי שיקרא את פטום הקטורת זה ירחיק ממנו ומכל העולם את המוות.
הזוה"ק (דף ריח ע"ב) מביא בפרשת ויקהל על סגולתו האדירה והעצומה שיש בדבר.
זה לשון הדבר בתרגום לעברית גזירה קיימת ועומדת לפני הקב"ה, שכל מי שיקרא בכל יום בכונה ובהבנה את סדר פטום הקטורת, ינצל מכל דברים רעים ומכל מיני כשופים ופגעים רעים, ומהרהורים רעים, ומדינים קשים ורעים, וממוות, ולא ינזק כל אותו היום כולו, כיוון שע"י קריאת סדר פטום הקטורת לא יכולים הסטרא אחרא והכוחות הרעים לשלוט עליו, אולם העיקר הוא שאדם יכוון בקריאה זאת של סדר פטום הקטורת לומר אותה בהבנה ואמר הרשב"י, אם היו בני האדם יודעים כמה חשובה ויקרה היא קריאת סדר פטום הקטורת לפני הקב"ה, הם היו לוקחים כל מלה ומלה מדבר אמירה זאת של פטום הקטורת, והיו מעלים אותה על ראשם ככתר של זהב, וכל מי שקורא את סדר
פטום הקטורת וקורא אותה בכוונה והבנה בכל יום, יש לו חלק טוב בעולם הזה ובעוה"ב, ויתרחק המוות ממנו וכן מכל העולם בזכותו, והוא ינצל מכל הדינים והקשיים הנמצאים בעולם הזה, ומדינה של גהינם, ומדינה של מלכות. בקריאת פטום הקטורת אין פה איזה סוג של קורבן להשם יתברך כדי לכפר על עוון כלשהו, אלא לשמח את לב הקב"ה, אתם מבינים אנחנו ילדיו, וגורמים לו לשמוח.

שלום לך,

הרשה לי להשתתף בצערך ויגונך ולוואי ולא תדע עוד צער.

אובדן אב, ולא חשוב באיזה גיל, הינו מאורע קשה. האבל על מותו הוא כבד. במיוחד אם אתה צעיר, ומי אינו מרגיש צעיר מכדי לאבד אב. חודשיים חלפו מאז מותו, וזה בהחלט זמן קצר מאד לנוכח האבידה הקשה. נכון שהזמן הוא רופא גדול, אולם לעיתים הזמן אינו מרפא מושלם. כמו ששבר ביד יכול להחלים ולהתרפא לבד, אך האיחוי לא יהיה ישר, ואח"כ יגרם סבל רב בשל כך. גם שבר בלב, יכול להחלים לבד, אך כדאי לעשותו בעזרת איש מקצוע.


יעקב


יעקב ברמץ מומחה סטיפס