מי פה חתך את עצמו בעבר או חותך בהווה?

אני ועדיין ומלפני שעה בערך..

בעבר
הרגשתי שזה מה שעוזר לי...
כל פעם שלא הצלחתי להוציא את הכאב החוצה זה מה שהרגיע אותי
והפעם האחרונה הייתה לפניי שבועיים

הייתי חותכת את עצמי מלא אבל נגמלתי ופעם אחרונה שחתכתי את עצמי הייתה לפני כמה ימים, זה היה מתסכול

בעבר פעם אחת ומצטערת על זה, זאת הייתה טעות לא הייתי צריכה

חתכתי, בעבר.
פעם אחרונה לפני יותר משנה, בעקבות מריבה שגררה איתה המון כעס, עצב ועצבים מיותרים.
זו גם הייתה הפעם היחידה.

שואל השאלה:
אני גם חתכתי עכשיו..
אחרי שלושה שבועות שלא.

אני יכולה להבין אותך..:

אני, פעם.
פעם אחרונה? לפני שנתיים וחצי-שלוש ככה

אל תעשה את זה... לא משנה מה הסיבה זאת בהחלט לא הדרך לפרוק או להתמודד עם זה
אם אתה רוצה לדבר עם מישהו אני פה, אשמח לדבר איתך

שואל השאלה:
הייתי סוג של חייב

למה? לא היית חייב
אני כן מבינה אותך אבל אתה צריך ללמוד להתמודד בדרכים אחרות... זאת לא הדרך הנכונה

שואל השאלה:
זה מרגיע

יש עוד מספיק דברים מרגיעים שלא דורשים לפגוע בעצמך... בבקשה תדבר איתי

אל תגרר לזה אתה תצטער

שואל השאלה:
כבר ניגררתי, אבל זה בסדר.

בעבר
פעם אחרונה לפני כמה חודשים

אני, בשר. כל הזמן~
בשר זה רצח ורצח זה טעים.

אני..

אני.
בתקופה של הפרעות אכילה.
עשיתי את זה כי הרגשתי שזה מגיע לי.
הרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון.
הרגשתי שלחתוך זה דרך בריחה מעצמי ודרך ענישה על הדברים שלדעתי אני "עושה לא בסדר". לחתוך היה דרך להעניש את עצמי על כך. ומאחר שהרגשתי שקיבלתי את העונש שאני ראויה לו - נרגעתי.
אבל כמה אפשר לחתוך ולכער את העור?
ובסופו של דבר נהיה גדולים יותר ועצמאים וכשנצטרך להתמודד עם דברים גדולים יותר נבין שאין דבר כזה דרך בריחה.
אתה צריך לפתור את הבעיות שלך כדי להתקדם. ולא להעניש וזהו.

לא ורידים אבל כן פוגעת בעצמי בצורה מסוימת
דיכאון אובדנות וכו (מאובחן לא מהילדים שמאבחנים את עצמם)

אממ אני
לפני חצי שנה זאת הייתה הפעם האחרונה כי תפסו אותי ואמא שלי עוקבת אחרי זה מאז
וכי הייתי בדיכאון ורציתי למות וזה עזר לי להפיג חלק מהכאב הנפשי שלי בכאב פיזי