7 תשובות
הרגלים קטנים, לא לוותר לעצמך גם כשנורא קשה
שגרת בוקר ומטרה ברורה
תעשה לעצמך משימות קטנות ואל תדחה אותן
תסיים עד סוף היום
תציב לעצמך מטרות ברורות ואל תתן לשום דבר להסיח את דעתך.
תסיים עד סוף היום
תציב לעצמך מטרות ברורות ואל תתן לשום דבר להסיח את דעתך.
כשלון=מטרה=אמונה=הצלחה
לא להגיד לעצמך שתעשה משהו אם אתה יודע שלא תעשה.
אם החלטת לעשות משהו באותה היום אתה עושה אותו גם אם זה קטן ואידיוטי וגם אם אין לך כוח.
בסוף אתה תלמד שברגע שאתה אומר משהו אתה עושה ואתה לא תזלזל בדברים שתקבע לעשות.
אם החלטת לעשות משהו באותה היום אתה עושה אותו גם אם זה קטן ואידיוטי וגם אם אין לך כוח.
בסוף אתה תלמד שברגע שאתה אומר משהו אתה עושה ואתה לא תזלזל בדברים שתקבע לעשות.
שגרת בוקר זה נראלי הכי חשוב, פשוט לקום ישר שהשעון מצלצל, לסדר מיטה, לעשות איזה אימון ולהגין א.בוקר טובה
להבין שלא תהיה לך אפשרות להגיע למטרה הכי גדולה בחיים שלך ללא ההרגלים הקטנים האלו, שאתה כל כך רוצה לפתח.
אשתף אותך במשהו.
לא מזמן הייתי בשיעור אצל המורה שלי לכינור, כמו כל שבוע.
היא מורה מבוגרת, רוסיה.
לא התאמנתי כמעט, אם בכלל, על הקטעים והיצירות שהיא הביאה לי.
השיעור נראה בדיוק כמו השיעור הקודם.
ללא התקדמות.
התחלתי לנגן, היא ליוותה אותי עם פסנתר וסיימתי את הקטע. היא הושיבה אותי.
"לא התאמנת. נכון?" היא שאלה אותי, אישרתי.
היא השתתקה ואחר כך שאלה אותי באיזה כיתה אני, איזה בגרויות כבר עשיתי, מה אני מתכננת לעשות אחרי תיכון.
אמרתי לה שככל הנראה אשרת איפה שהוא.
כמו רוב האנשים.
היא שאלה איפה. אמרתי שאני רוצה לשרת בבית אבות.
סך הכל בשיחה הזו חשבתי שהיא מתעניינת בחיי.
שהיא מנסה לעשות הפוגה רגעית מהשיעור וסתם לשמוע מי אני ומה אני, מחוץ לעובדה שהיא מורה שלי.
אחר כך היא שאלה אותי, "ואחר כך? מה תעשי אחרי שתסיימי את השנות שירות שלך?" אמרתי לה שאני אוהבת פסיכולוגיה. שכנראה אלמד לתואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה.
היא אמרה לי שזה תחום מאוד קשה. ושאם ארצה להתקדם לכיוון הטיפולי אצטרך לעשות גם תואר שני, והתמחות.
אמרתי לה שאני יודעת.
היא שתקה והסתכלה עלי.
ואז פתאום הבנתי למה היא שאלה אותי את כל זה, היא לא רק הסתקרנה במה אני מתכננת לעשות אחרי תיכון.
היא ניסתה להעביר לי מסר, שאם אני רוצה להתקדם למקומות גבוהים, אצטרך להשקיע עכשיו.
גם אם התחום לא קשור למה שאני שואפת.
כל פעם שאני מתעצלת לעשות משהו אני מזכירה לעצמי את הנקודה הזו.
איך אהיה פסיכולוגית אם לנגן כמה תיבות עלובות אני לא עושה?
איך אתקדם לשם אם אני מאחרת כמעט כל יום לבית ספר?
איך אעשה זאת אם אין לי משמעת עצמית?
זהו, בעיקרון קח את זה איתך- כשאתה מתעצל לעשות משהו תזכר במטרת חייך.
אם זה להקים בית. להיות הייטקיסט. להיות שרירי.
תזכר שלא תגיע ולא תקבל את כל אלו אם את המעט שאתה יכול לעשות אתה לא מבצע.
מאחלת לך המון בהצלחה, מאמינה בך מאוד
אוהבת
אשתף אותך במשהו.
לא מזמן הייתי בשיעור אצל המורה שלי לכינור, כמו כל שבוע.
היא מורה מבוגרת, רוסיה.
לא התאמנתי כמעט, אם בכלל, על הקטעים והיצירות שהיא הביאה לי.
השיעור נראה בדיוק כמו השיעור הקודם.
ללא התקדמות.
התחלתי לנגן, היא ליוותה אותי עם פסנתר וסיימתי את הקטע. היא הושיבה אותי.
"לא התאמנת. נכון?" היא שאלה אותי, אישרתי.
היא השתתקה ואחר כך שאלה אותי באיזה כיתה אני, איזה בגרויות כבר עשיתי, מה אני מתכננת לעשות אחרי תיכון.
אמרתי לה שככל הנראה אשרת איפה שהוא.
כמו רוב האנשים.
היא שאלה איפה. אמרתי שאני רוצה לשרת בבית אבות.
סך הכל בשיחה הזו חשבתי שהיא מתעניינת בחיי.
שהיא מנסה לעשות הפוגה רגעית מהשיעור וסתם לשמוע מי אני ומה אני, מחוץ לעובדה שהיא מורה שלי.
אחר כך היא שאלה אותי, "ואחר כך? מה תעשי אחרי שתסיימי את השנות שירות שלך?" אמרתי לה שאני אוהבת פסיכולוגיה. שכנראה אלמד לתואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה.
היא אמרה לי שזה תחום מאוד קשה. ושאם ארצה להתקדם לכיוון הטיפולי אצטרך לעשות גם תואר שני, והתמחות.
אמרתי לה שאני יודעת.
היא שתקה והסתכלה עלי.
ואז פתאום הבנתי למה היא שאלה אותי את כל זה, היא לא רק הסתקרנה במה אני מתכננת לעשות אחרי תיכון.
היא ניסתה להעביר לי מסר, שאם אני רוצה להתקדם למקומות גבוהים, אצטרך להשקיע עכשיו.
גם אם התחום לא קשור למה שאני שואפת.
כל פעם שאני מתעצלת לעשות משהו אני מזכירה לעצמי את הנקודה הזו.
איך אהיה פסיכולוגית אם לנגן כמה תיבות עלובות אני לא עושה?
איך אתקדם לשם אם אני מאחרת כמעט כל יום לבית ספר?
איך אעשה זאת אם אין לי משמעת עצמית?
זהו, בעיקרון קח את זה איתך- כשאתה מתעצל לעשות משהו תזכר במטרת חייך.
אם זה להקים בית. להיות הייטקיסט. להיות שרירי.
תזכר שלא תגיע ולא תקבל את כל אלו אם את המעט שאתה יכול לעשות אתה לא מבצע.
מאחלת לך המון בהצלחה, מאמינה בך מאוד
אוהבת
באותו הנושא: