כתבתי טקסט / שיר כזה מה אתם חושבים?

סתם עלה לי פשוט לכתוב מה שבראש ממש אז אשמח שתקראו ותגידו עם זה יפה? אין הקשר פשוט זה מה שיצא לי מהראש. זה כזה על מישהו שמנסה להמשיך הלאה בחיים שלו אבל האהבה הראשונה מהילדות תקועה לו תמיד בראש.



גם עם הביחד אני מרגיש לבד
כל בוקר במרפסת עם סיגריה ביד
אמא שוב כועסת איך אתם חיים?
כל היום נופל ובמיטה נשאר שנים
והיא נותנת לי להתאהב נותנת לי ליפול
היא יודעת זה לא שווה את זה היא יודעת היא תסבול
כל פעם אותו ריגוש שנמאס אחרי יומיים
זאת לא אהבה זה הרגל לבנתיים
ואז היא שוב חוזרת עם אותו סיפור מוכר:
"אני מתגעגעת צריכה חיבוק כבר קר"
החורף שוב הגיע אני בן אדם לזוגיות
אבל אחרי שבוע שוב חוזר אל הבדידות

ועברו כמה שנים התקדמתי בחיים
אני רוצה להתחתן להביא תילדים
מצאתי תמושלמת בדיוק כמו בסרטים
אבל הצעד הענק שגומר תי מפנים
אתה לא יכול להתקדם כשתוקעים לך מחסומים.

כל נשיקה נזכר בפעם הראשונה היא חיבקה אותי חזק והוציאה הבטחה: "תגיד לי לא לדאוג, שבסוף נהיה ביחד" אמרתי לך חיים שלי את צריכה לחיות בלי פחד .

ואחרי הכל הבנתי שאני לא אשחרר
כי כל סיבוב לבד בחורף
כל ניגון על הפסנתר
האהבה הזאת תקועה היא לא תיפול היא כמו מסמר
כל רגע של שלווה יתקוף אותי תקווה שאולי היא עוד תחזור אולי לא יעבור ואמשיך את החיים שלי עם או בלי החור