מה אתם חושבים על הטקסט הזה שכתבתי?

ישבתי שם לבד,
גופי כולו רעד.
אנשים מסתכלים, בוהים לא מבינים,
ואני, אני ריקה מבפנים.

מנסה למצוא שלווה
מרגישה כל כך שבורה
אני נחנקת, צריכה אוויר
מרגישה שאיני יכולה להכיל.

הדיכאון שוב רודף,
החרדה שוב חוזרת,
ואני, אני כך כל מאוכזבת.

וכמה מחשבות,
כבר מתפוצץ לי הראש,
חיוכי עדיין על הפנים,
אבל אני שבורה מבפנים.

יש בי עוד תקווה,
שאמצא את השלווה,
אולי לא היום,
אבל בטח שלא כמו אתמול.