מה אתם חושבים על קטע הטקסט שכתבתי?

"מי את?" עמדתי מול המראה ושאלתי את עצמי, מסתכלת לתוך עיניי, מסתכלת לתוך תוכי.
חזרתי בזיכרוני כמה שנים אחורה, לחשוב על המעמד שלי באותה תקופה, מי חלמתי להיות, אפילו מה היה המראה החיצוני שלי.
"את מי שאת רוצה להיות?" שאלתי את עצמי בתהייה, לא ידעתי את התשובה.
יום אחר יום, הזמן עבר במהירות, ואני עדיין חושבת לעצמי מי אני רוצה להיות, מי אני עכשיו.
הצבתי לעצמי מטרה, להבין מי אני בדרך הקלה או הקשה, אני חייבת להגיע לתשובה, להשיג את המטרה.
"את אוהבת את עצמך?" פתאום נשמעה מפי שאלה שגרמה לי לעצור, לחשוב ללא דרך, ללא ידיעה על מה אני אפילו אמורה לחשוב, איך למצוא את התשובה לשאלתי.
"את רוצה לאהוב את עצמך?" שאלה נוספת הגיעה, גרמה לי להבין שאני לא שלמה עם עצמי, שהייתי רוצה להשתנות.
באותו רגע החלטתי שאני רוצה להגיע לגרסה הכי טובה של עצמי, להוציא מעצמי את מיטב הריגוש ומיטב הכיף שאני יכולה.

אני יודעת מי אני, אני יודעת מה זה אושר, אני יודעת מה זה אהבה, חברים שמחה ואפילו עצב ואכזבה, אבל דבר אחד גרם לי להבין את כל זה- עבודה קשה.