10 תשובות
ברור
ראיתי מלא שכן
יש המון
שואל השאלה:
^ אז למה הם יצאו בשאלה? קצת מלחיץ לדעתי לעבור עבירות ובמקביל להאמין באמונה שלמה שעל העבירות האלה יש מצב שתיענש רצח בעתיד
^ אז למה הם יצאו בשאלה? קצת מלחיץ לדעתי לעבור עבירות ובמקביל להאמין באמונה שלמה שעל העבירות האלה יש מצב שתיענש רצח בעתיד
אנונימי
כולם
מאמינים לא באותה הדרך
שואל השאלה:
^ מה זאת אומרת
^ מה זאת אומרת
אנונימי
קשה להם /עברו לחצים /השפעת החברה וכן הלאה
בטח, חלקם כבר לא דתיים או כי זה נורא קשה להם, או כי הם מאמינים בדרך שונה (לדוגמה, יהדות מסורתית ולא דתית/חרדית) או שהם מעדיפים ללכת בקצב של עצמם
אח שלי כזה.
ואני גם הייתי כזה.
ובדיוק מה שאתה אמרת על זה.
אם אני מאמין בזה ואני לא מקיים
הבנתי שאני לא אוהב את השם.
כי אם הייתי אוהב אותו - הייתי עושה מה שהוא מבקש.
כמו בני זוג.
גבר יכול אלפי שנים להגיד לאשתו שהוא אוהב אותה.
האם הוא אוהב אותה ?
לא.
איזה גבר אוהב את אשתו ?
שהוא מקשיב למה שהיא אומרת לו.
שהיא אומרת לו ב12 בלילה:
לך תקנה מטרנה בסופר.
זאת אהבה.
אהבה לא יכולה להיות - בלי לתת.
כשבן אדם רק לוקח - הוא לא יכול לאהוב.
מה שנקרא דתלשים ואני נגד האמירה הזאת,אבל מה שנקרא דתלשים זה אנשים שאומרים:
"השם אוהב אותי בכל זאת"
זו לא מה שצריך להגיד.
גם אם תעשה את כל העבירות שבעולם,השם יאהב אותך אפילו יותר.
מה שצריך להגיד זה:
האם אני אוהב אותו ?
לא הוא - אותי.
אלא אני - אותו.
וכך גם כל מה שנקרא חילונים למרות שאני נגד ההגדרות הללו.
אבל חילונים מאמינים ביהדות.
והם פשוט אומרים:
הוא אוהב אותי בכל מקרה.
זאת בכלל לא שאלה שהשם אוהב אותך.
השם אוהב אותך לא פחות מרבי נחמן מברסלב גם אחרי שעשית את כל העבירות שבעולם.
אבל:
האם אתה אוהב אותו ?
אהבה לא נמדדת בדיבורים.
אלא במעשים.
איך בעל התניא כתב ?
"כִּי הַיּוֹם לַעֲשֹׂתָם כְּתִיב, וְהַיּוֹם הוּא עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה דַּוְקָא, וְלֹא לְמָחָר כו', וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם."
עולם המעשה.
ואני גם הייתי כזה.
ובדיוק מה שאתה אמרת על זה.
אם אני מאמין בזה ואני לא מקיים
הבנתי שאני לא אוהב את השם.
כי אם הייתי אוהב אותו - הייתי עושה מה שהוא מבקש.
כמו בני זוג.
גבר יכול אלפי שנים להגיד לאשתו שהוא אוהב אותה.
האם הוא אוהב אותה ?
לא.
איזה גבר אוהב את אשתו ?
שהוא מקשיב למה שהיא אומרת לו.
שהיא אומרת לו ב12 בלילה:
לך תקנה מטרנה בסופר.
זאת אהבה.
אהבה לא יכולה להיות - בלי לתת.
כשבן אדם רק לוקח - הוא לא יכול לאהוב.
מה שנקרא דתלשים ואני נגד האמירה הזאת,אבל מה שנקרא דתלשים זה אנשים שאומרים:
"השם אוהב אותי בכל זאת"
זו לא מה שצריך להגיד.
גם אם תעשה את כל העבירות שבעולם,השם יאהב אותך אפילו יותר.
מה שצריך להגיד זה:
האם אני אוהב אותו ?
לא הוא - אותי.
אלא אני - אותו.
וכך גם כל מה שנקרא חילונים למרות שאני נגד ההגדרות הללו.
אבל חילונים מאמינים ביהדות.
והם פשוט אומרים:
הוא אוהב אותי בכל מקרה.
זאת בכלל לא שאלה שהשם אוהב אותך.
השם אוהב אותך לא פחות מרבי נחמן מברסלב גם אחרי שעשית את כל העבירות שבעולם.
אבל:
האם אתה אוהב אותו ?
אהבה לא נמדדת בדיבורים.
אלא במעשים.
איך בעל התניא כתב ?
"כִּי הַיּוֹם לַעֲשֹׂתָם כְּתִיב, וְהַיּוֹם הוּא עוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה דַּוְקָא, וְלֹא לְמָחָר כו', וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם."
עולם המעשה.
באותו הנושא: