3 תשובות
קודם כל אני מתנצל על המרגש שאת חווה
אם תירצי אפשר לשוחח בפרטי והיי הכל בסדר אנחנו מתבגרים וצוברים נסיון עם השנים
אני בן 21 ואין מה לעשות גודלים עם השנים תחשבי שכל מה שקורה לטובה
אם תירצי אפשר לשוחח בפרטי והיי הכל בסדר אנחנו מתבגרים וצוברים נסיון עם השנים
אני בן 21 ואין מה לעשות גודלים עם השנים תחשבי שכל מה שקורה לטובה
תעשי עם עצמך משהו במקום לבכות אז את בת 30 תעבדי תצברי ניסיון להזכירך ההורים שלך לא יהיו שם לנצח בשביל להגן עליך וכל זה אז במקום להיות בבאסה ולבכות תנצלי את הזמן בלעשות דברים אין מה לעשות
אני דווקא יכולה להבין אותך. לפעמים הגיל מתקדם אבל בפנים לא מרגישים שעברנו את אותם שלבים שאנשים מצפים מאיתנו לעבור, במיוחד כששנים מהחיים לא באמת הרגישו כמו חיים. ואז פתאום המספר משתנה והסביבה מצפה שתזדהי עם איזו דמות של 'אדם בגיל הזה', כשאת בכלל לא מרגישה שם. אני לא חושבת שאת צריכה להכריח את עצמך להרגיש מבוגרת רק בגלל מספר. רק כן הייתי מקווה שעם הזמן המספר עצמו יפסיק להרגיש לך כמו משהו מאיים, בלי שתצטרכי לשנות את מי שאת כדי שזה יקרה.
זה כמו שתמיד אמרו לי " את בת 23 תמצאי לך כבר את החיים שלך וכל השיט שמסביב " זה קשה כל גיל בפני עצמו ואת עוד תעברי את השלב הזה ואת עוד תצחקי על זה מבטיחה לך
זה כמו שתמיד אמרו לי " את בת 23 תמצאי לך כבר את החיים שלך וכל השיט שמסביב " זה קשה כל גיל בפני עצמו ואת עוד תעברי את השלב הזה ואת עוד תצחקי על זה מבטיחה לך
באותו הנושא: