11 תשובות
ללכת לפסיכולוג
אנונימי
קודם כל תירגעי תנסי למצוא מישהו שתוכלי לדבר איתו אמא אבא פסיכולוג מנהל/ת חברה ואז תפרקי
כולם אוהבים אותך.זה רק בראש שלך.אני ממליצה שתשתפי אנשים שאת סומכת עליהם.אגב אני כאן אם תרצי חיזוקים.בהצלחה
פסיכולוג
אנונימי
אם תרצה לדבר אני פה
היי,
אני יכולה מאוד להזדהות איתך עם תחושת ההרס העצמי...
כשמשהו קורה ישר באות המחשבות שאומרות לפרק הכל,לעזוב הכל,להחמיר את המצב,להיעלם...
את צריכה להבין שבסופו של דבר זו רק החלטה שלך,ואלו המחשבות שלך...
את יכולה לפעול אחרת גם.
נכון,זו עבודה קשה אבל שווה לעשות את זה כדי באמת להבין ולהאמין בזה שאת שולטת בזה..
אחרי שאת כבר יודעת שזה בשליטתך את יכולה להתמודד עם זה בקלות יותר וישר לעשות את הבחירות הטובות לך,ולוותר על כל מה שההרס העצמי אומר לך לעשות...
את בונה סוג של בטחון עצמי ואמונה בזה,פעם אחת תתנגדי ופעם שנייה תתנגדי..את שכבר תראי שזה משתלם ושאת יכולה יותר מזה...
פשוט לכי לכיוון השני מההרס ותנסי להשקיע את הזמן והכוחות האלה בלבנות את עצמך...
גם בהרגשה הזו שאף אחד לא אוהב אותי או שלאף אחד אין כוח אליי..הייתי שם,יכולה להזדהות,ובכנות אני עדיין יכולה להרגיש ככה..
אני יכולה רק לתאר לעצמי מה עברת שגרם לך להאמין בזה,אבל החוויות שעברת לא קובעות את זה.
תני לי להגיד לך את זה-את אהובה, וחשובה ,ומוערכת.
גם אם את לא מרגישה ככה עכשיו...
זו גם עבודה קשה,אבל אם רק תחשבי קצת אחרת ובכל פעם שאת מרגישה שאת לא תגידי לעצמך שאת כן אהובה זה ישפיע.
מה שאת אומרת לעצמך,למילים ולמחשבות שאת מקיפה את עצמך יש הרבה כוח. הרבה יותר ממה שאת מדמיינת..
תנסי לשנות את דפוסי החשיבה שלך ולאט לאט ההרגשה תשתנה .
תזכרי שחלק חשוב מזה זה מערכת היחסים שלך עם עצמך,תנסי לתרגל אהבה עצמית,תדעי שגם אם את לבד את לא חייבת להיות בודדה כי יש לך את עצמך.
תדעי לתת לעצמך אהבה ודאגה לא רק להסתמך
ואם לומר בכנות,לפעמים חשוב ללמוד גם לשים פס נקרא לזה...
על הדעות של אחרים עלייך או מה יגידו...כי תקשיבי תיהי בטוחה שיש לך את עצמך ותעריכי את עצמך...ושלא יהיה לך אכפת מאחרים.
לכל אחד יש מה לומר,ובטח אם תחפשי,תמיד תמצאי איך לפרש את זה כלפייך..
לקבל אהבה מאנשים זה מדהים,וגם לתת בחזרה..
אני רק אומרת שאת לא צריכה לחפש את זה ולחכות שהסביבה תאשר את זה..
ואת שווה,כל בן אדם הוא עולם ומלואו...
תנסי למצוא את הדברים שאת מרגישה שגורמים לך להרגיש חשיבות,יצירתיות וכו'...
ותעשי אותם בשביל עצמך ובשביל כל מטרה שתרצי
אני מניחה שהנקודה העקרית שלי היא שזה מסע,וזה צריך להתחיל מאיפושהו..
וההתחלה זו את,ואת כל הדרך והשיפור שלך את יכולה לעשות בזכות עצמך..
זה לא בהכרח נעלם,אבל זה מצטמצם..ואת לומדת להתמודד עם זה בצורה בריאה יותר
תזכרי שאת תמיד יכולה לשתף בזה בן אדם שאת סומכת עליו,וכמובן לפנות לטיפול מקצועי
מקווה שזה יעזור לך והמצב ישתפר בקרוב,שולחת לך מלא אהבה וחיבוק,את לא לבד.
אני יכולה מאוד להזדהות איתך עם תחושת ההרס העצמי...
כשמשהו קורה ישר באות המחשבות שאומרות לפרק הכל,לעזוב הכל,להחמיר את המצב,להיעלם...
את צריכה להבין שבסופו של דבר זו רק החלטה שלך,ואלו המחשבות שלך...
את יכולה לפעול אחרת גם.
נכון,זו עבודה קשה אבל שווה לעשות את זה כדי באמת להבין ולהאמין בזה שאת שולטת בזה..
אחרי שאת כבר יודעת שזה בשליטתך את יכולה להתמודד עם זה בקלות יותר וישר לעשות את הבחירות הטובות לך,ולוותר על כל מה שההרס העצמי אומר לך לעשות...
את בונה סוג של בטחון עצמי ואמונה בזה,פעם אחת תתנגדי ופעם שנייה תתנגדי..את שכבר תראי שזה משתלם ושאת יכולה יותר מזה...
פשוט לכי לכיוון השני מההרס ותנסי להשקיע את הזמן והכוחות האלה בלבנות את עצמך...
גם בהרגשה הזו שאף אחד לא אוהב אותי או שלאף אחד אין כוח אליי..הייתי שם,יכולה להזדהות,ובכנות אני עדיין יכולה להרגיש ככה..
אני יכולה רק לתאר לעצמי מה עברת שגרם לך להאמין בזה,אבל החוויות שעברת לא קובעות את זה.
תני לי להגיד לך את זה-את אהובה, וחשובה ,ומוערכת.
גם אם את לא מרגישה ככה עכשיו...
זו גם עבודה קשה,אבל אם רק תחשבי קצת אחרת ובכל פעם שאת מרגישה שאת לא תגידי לעצמך שאת כן אהובה זה ישפיע.
מה שאת אומרת לעצמך,למילים ולמחשבות שאת מקיפה את עצמך יש הרבה כוח. הרבה יותר ממה שאת מדמיינת..
תנסי לשנות את דפוסי החשיבה שלך ולאט לאט ההרגשה תשתנה .
תזכרי שחלק חשוב מזה זה מערכת היחסים שלך עם עצמך,תנסי לתרגל אהבה עצמית,תדעי שגם אם את לבד את לא חייבת להיות בודדה כי יש לך את עצמך.
תדעי לתת לעצמך אהבה ודאגה לא רק להסתמך
ואם לומר בכנות,לפעמים חשוב ללמוד גם לשים פס נקרא לזה...
על הדעות של אחרים עלייך או מה יגידו...כי תקשיבי תיהי בטוחה שיש לך את עצמך ותעריכי את עצמך...ושלא יהיה לך אכפת מאחרים.
לכל אחד יש מה לומר,ובטח אם תחפשי,תמיד תמצאי איך לפרש את זה כלפייך..
לקבל אהבה מאנשים זה מדהים,וגם לתת בחזרה..
אני רק אומרת שאת לא צריכה לחפש את זה ולחכות שהסביבה תאשר את זה..
ואת שווה,כל בן אדם הוא עולם ומלואו...
תנסי למצוא את הדברים שאת מרגישה שגורמים לך להרגיש חשיבות,יצירתיות וכו'...
ותעשי אותם בשביל עצמך ובשביל כל מטרה שתרצי
אני מניחה שהנקודה העקרית שלי היא שזה מסע,וזה צריך להתחיל מאיפושהו..
וההתחלה זו את,ואת כל הדרך והשיפור שלך את יכולה לעשות בזכות עצמך..
זה לא בהכרח נעלם,אבל זה מצטמצם..ואת לומדת להתמודד עם זה בצורה בריאה יותר
תזכרי שאת תמיד יכולה לשתף בזה בן אדם שאת סומכת עליו,וכמובן לפנות לטיפול מקצועי
מקווה שזה יעזור לך והמצב ישתפר בקרוב,שולחת לך מלא אהבה וחיבוק,את לא לבד.
חחח סליחה שאני כל הזמן עורכת תתשובה,עלו לי עוד דברים...
מקווה שתקראי ושזה יוכל לעזור לך
שיהיה שבוע מקסים❤
מקווה שתקראי ושזה יוכל לעזור לך
שיהיה שבוע מקסים❤
^ את צודקת ממש!
גם חשוב להוסיף שלהתנגד למחשבות ההרסניות שבראש זה נורא קשה ! אבל תעשי את זה בכל זאת. גם כשאת מרגישה שאת צריכה להסתמך על האינטואיציה שלך, היא לפעמים טועה - כשהיא מציעה לך הצעות שיפגעו בך. את צריכה לעבוד עד שכל שיטת החשיבה שלך תשתנה!
ולהוקיר את עצמך כמו שהיית מתייחסת לאדם יקר..!
גם חשוב להוסיף שלהתנגד למחשבות ההרסניות שבראש זה נורא קשה ! אבל תעשי את זה בכל זאת. גם כשאת מרגישה שאת צריכה להסתמך על האינטואיציה שלך, היא לפעמים טועה - כשהיא מציעה לך הצעות שיפגעו בך. את צריכה לעבוד עד שכל שיטת החשיבה שלך תשתנה!
ולהוקיר את עצמך כמו שהיית מתייחסת לאדם יקר..!
פסיכולוג אם אתה בבית ספר יועץ/ת
זכרי שזה תקופה וזה עובר ללכת לפסיכולוג יעזור לך לדבר עם אנשים ואם אין לך מישהו שאת יכולה לשתף תרשמי פה ובכל מיני מקומית אנונימים מאחלת לך ה
בהצלחה
בהצלחה
היי,
מהמילים הקצרות שלך נשמע שאת נמצאת כעת בתהום של דכדוך, שהחיים איבדו את הטעם שלהם עבורך והכל נראה אפרורי ומרוקן מתוכן של ממש...
והתחושות האלו מובילות אותך למחשבה שאת בעלת הרס עצמי.. .שהחיים אולי חולפים על פניך ולא נוגעים בך...שאת לא שייכת אליהם והם לא ממלאים אותך.. ואולי את כבר תוהה מה הפואנטה של החיים האלה והאם מתישהו יחזור לתוכם הצבע והטעם שאולי היה ואבד?
נשמע שאת לבד בתוך כל זה.. שאולי סובבייך לא מבינים מה עובר עלייך ומה מתחולל בתוכך ואולי לעולם לא יוכלו להבין.. וזה כל כך בודד...
ובתוך כל חוסר המשמעות הזה נראה שאזרת בכל זאת את כוחותייך והחלטת שאת לא רוצה להשלים עם המצב...
בחרת לעלות כאן בפוסט ולשתף וזה לא מובן מאליו, זה כל כך חשוב ומשמעותי לנסות ולהיעזר, ובעיקר לא להשאיר עם זה לבד...אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר ואני רוצה להזמין אותך להגיע לצ'אט האנונימי שלנו. לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אישית ללא שיפוטיות וביקורת. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע. אני מצרפת לך קישור לצ'אט של סה"ר בתחתית התגובה. את מוזמנת להתחבר במידה ואת מרגישה צורך..
שלך, מתנדבת סה"ר.
מהמילים הקצרות שלך נשמע שאת נמצאת כעת בתהום של דכדוך, שהחיים איבדו את הטעם שלהם עבורך והכל נראה אפרורי ומרוקן מתוכן של ממש...
והתחושות האלו מובילות אותך למחשבה שאת בעלת הרס עצמי.. .שהחיים אולי חולפים על פניך ולא נוגעים בך...שאת לא שייכת אליהם והם לא ממלאים אותך.. ואולי את כבר תוהה מה הפואנטה של החיים האלה והאם מתישהו יחזור לתוכם הצבע והטעם שאולי היה ואבד?
נשמע שאת לבד בתוך כל זה.. שאולי סובבייך לא מבינים מה עובר עלייך ומה מתחולל בתוכך ואולי לעולם לא יוכלו להבין.. וזה כל כך בודד...
ובתוך כל חוסר המשמעות הזה נראה שאזרת בכל זאת את כוחותייך והחלטת שאת לא רוצה להשלים עם המצב...
בחרת לעלות כאן בפוסט ולשתף וזה לא מובן מאליו, זה כל כך חשוב ומשמעותי לנסות ולהיעזר, ובעיקר לא להשאיר עם זה לבד...אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר ואני רוצה להזמין אותך להגיע לצ'אט האנונימי שלנו. לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אישית ללא שיפוטיות וביקורת. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע. אני מצרפת לך קישור לצ'אט של סה"ר בתחתית התגובה. את מוזמנת להתחבר במידה ואת מרגישה צורך..
שלך, מתנדבת סה"ר.