לדוגמה בתורה אין איסור מפורש על נגיעה בין גבר לאישה; הפסוק "לא תקרבו לגלות ערוה" עוסק בהקשר של גילוי ערווה, אז איך ממנו הגיע האיסור ההלכתי על עצם המגע ואפילו להעביר דברים מיד ליד? (שאלה רטורית..) בתורה דיני נידה וזבה שונים, ואילו כיום ההלכה מחייבת למעשה שבעה ימים נקיים כמעט בכל מקרה של דימום, רק כי בעבר לא היה ניתן להבדיל. התורה אוסרת "לא תעשה כל מלאכה" בשבת, אבל לא מפרטת את כל ההלכות שנוצרו סביבן. התורה אוסרת "לא תבשל גדי בחלב אמו" אבל ההלכה הרחיבה זאת להפרדה בין בשר לחלב, המתנה בין בשר לחלב, כלים נפרדים ועוד.. למה בעצם נראה שהתושבע לוקחת הכל להכי "קיצון" רק בשביל להימנע מלחטוא? אני באמת לא שואלת מזלזול, אלא כי כחוזרת בתשובה זה משהו שאני לא מסכימה איתו שאלתי את זה אבל לא קיבלתי תשובות מספקות אז מנסה שוב פעם