איך אני יכולה להיות פחות מופנמת?

פייק איט טיל יו מייק איט

^מצטרפת

לצאת מאיזור הנוחות (אם זה לפנות למלצר או לדבר עם מישהו שתמיד עניין אותך אבל אף פעם לא דיברתם)
לחייך לאנשים
חיוך עושה הרבה יותר ממה שחושבים
זה תרגול באמת

להפנים שמה שמעכב אותך זה הקול בתוך הראש שלך. זה שכל הזמן חושש ממה שמישהו עלול לחשוב או להגיד עלייך... את הקול הזה את צריכה להשתיק או לפחות לנטרל את ההשפעה שלו עלייך. זה לא קל אבל כשת-לאי את בעניין תרגחשי יותר חופשיה ופחות בישנית ומופנמת.

היי לך, אני אומר לך קודם שלהיות מופנמת זה לא חיסרון
מותר ויפה להיות מופנם, עד שזה מציק לך או פוגע בתקשורת, או מונע ממך להיפתח ולשתף
הפחד הגדול של אדם מופנם מלהפתח לעולם הוא הפחד לאבד את עולמו הפנימי
במקומות האלה, צריך לפתוח ערוצים קטנים, שמאפשרים לך להרגיש מוגנת ומגנה על העולם הפנימי שלך אפילו כשאת נפתחת לאחרים
לכן זה מתחיל מצעדים קטנים, לספר חוויה שקרתה לך והרגש שעלה לך בעקבותיה, להביע פעם ביום את דעתך בקול, לחייך למישהו סתם כך, כל מיני צעדים קטנים שעוזרים לך להיות באינטראקציה עם הסביבה.
ואז לאט לאט את מרגישה בטוחה ביכולת התקשורתית שלך מצד אחד,
ושהעולם הפנימי והנפלא שלך עוד נשאר שלם ואפילו פורח יותר
דבר נוסף, את בעצמך בוחרת בפני מי להיפתח ובאיזו מידה, את ממש לא צריכה להפוך ולשנות את טבעך ולהיות מוחצנת
השינוי הוא באופן האינטראקציה עם הסביבה
לתת לעצמך- להביע את עצמך בחוץ, לתת לעולם להכיר אותך
מופנמות, בעיניי, זו מעלה.