8 תשובות
מבינה אותך גם לי יש את זה אולי יעזור לך לכתוב קודם לאנשים בטלפון ותרגיש יותר ביטחון לדבר איתם שם
בכל אופן אתה מוזמן לכתוב לי בפרטי אני אשמח
בכל אופן אתה מוזמן לכתוב לי בפרטי אני אשמח
להתחיל ממש בקטן, כל פעולה משמעותית
אתה יכול
1. להגיד שלום לשכנים כשעוברים לידם
2. לקנות בעצמינו מוצרים ולפנות למוכרים
זה עוזר, זה עובד.
3. להסכים לצאת למקומות שלא נוח לנו בהם -
עם אנשים שכן נוח לנו איתם.
4. עם הזמן לצאת למקומות האלה גם עם אנשים חדשים
(זה לוקח זמן אבל זה משתלם).
5. לנסות להשתתף בשיחות עם חברים / אנשים
כשאנחנו נמצאים איתם.
6. כן לענות לשיחות טלפון
7. בטלפון - להגיד מתי שבא לך לנתק, שאתה צריך ללכת, שאתה הולך לישון,
שאתה עסוק, שתדבר איתם אחר כך, וכו'.
אתה יכול
1. להגיד שלום לשכנים כשעוברים לידם
2. לקנות בעצמינו מוצרים ולפנות למוכרים
זה עוזר, זה עובד.
3. להסכים לצאת למקומות שלא נוח לנו בהם -
עם אנשים שכן נוח לנו איתם.
4. עם הזמן לצאת למקומות האלה גם עם אנשים חדשים
(זה לוקח זמן אבל זה משתלם).
5. לנסות להשתתף בשיחות עם חברים / אנשים
כשאנחנו נמצאים איתם.
6. כן לענות לשיחות טלפון
7. בטלפון - להגיד מתי שבא לך לנתק, שאתה צריך ללכת, שאתה הולך לישון,
שאתה עסוק, שתדבר איתם אחר כך, וכו'.
יש לי גם פחד חברתי אבל מצד אחר אני יכול להיות מוחצן רצח ומופנם רצח זה אני עכשיו מתחיל יותר להתבודד ללכת לים לשבת שם בערב פשוט עם שירים ללמוד על עצמי יותר תנסה גם מקסימום מישהו יגש אליך ישאל אותך שאלות ואז תתגבר על הלחץ הזה של לדבר עם מישהו
הדרך היחידה באמת היא לצאת מאיזור הנוחות
כמה שיותר יותר טוב
כל פעם לשבור עוד תקרת זכוכית קטנה
כמה שיותר יותר טוב
כל פעם לשבור עוד תקרת זכוכית קטנה
לי עזר למלצר
זה מאמן אותך
זה מאמן אותך
פשוט תחשוב כמה בעתיד תתחרט על זה שלא יצרת קשרים עם אנשים או שלא הלכת למקומות שונים ולא פיתחת את עצמך בגלל זה. עדיף לעשות מאשר להתחרט על כל מה שמנעת מעצמך בגלל הפחד הזה
בנוסף לכל העצות שנתנו פה, אני אוסיף את שלי
אם את רוצה לעשות משהו אבל את פוחדת שהוא מביך, לי עוזר לחשוב על זה ככה:
אם אני הייתי רואה מישהו אחר עושה את זה, הייתי חושבת שזה מביך?
הייתי חושבת שזה חריג בכלל?
אולי בכלל לא הייתי שמה לב שזה קרה?
וגם אם אני כן אחשוב על משהו שהוא פאדיחה, הייתי זוכרת את זה אחר כך או שוכחת תוך דקה?
ברוב המקרים, מה שאני רוצה לעשות אבל פוחדת הוא בכלל לא משהו שהייתי חושבת עליו פעמיים אם מישהו אחר היה עושה אותו
וזה עוזר לי להבין שהכל בסדר ושאני יכולה לעשות את זה
אם את רוצה לעשות משהו אבל את פוחדת שהוא מביך, לי עוזר לחשוב על זה ככה:
אם אני הייתי רואה מישהו אחר עושה את זה, הייתי חושבת שזה מביך?
הייתי חושבת שזה חריג בכלל?
אולי בכלל לא הייתי שמה לב שזה קרה?
וגם אם אני כן אחשוב על משהו שהוא פאדיחה, הייתי זוכרת את זה אחר כך או שוכחת תוך דקה?
ברוב המקרים, מה שאני רוצה לעשות אבל פוחדת הוא בכלל לא משהו שהייתי חושבת עליו פעמיים אם מישהו אחר היה עושה אותו
וזה עוזר לי להבין שהכל בסדר ושאני יכולה לעשות את זה
היי
שאלה מצוינת.
כמובן שזו שאלה כללית שקשה לענות עליה פה, אבל בגדול זה להבין שלרוב האנשים (כולל אני) יש סוג של פחד חברתי כי הם או לא בטוחים בעצמם, או חוששים שהם לא מספיק חכמים, מצחיקים, שנונים וכו'. אבל האמת והמציאות היא שגם האחרים ברובם חושבים ככה וגם הם פוחדים להעז. ההבדל הוא במי שקופץ למים ומי שנשאר על שפת הבריכה. ואם קופצים מגלים שלא טובעים מיד אלא יש יצר שגורם לך לשרוד ולאט לאט אתה לומד לשחות ולהיות יותר מיומן בדו שיח (כל דבר דורש אימון) וככה צוברים בטחון ומתקדמים. לקפוץ חייבים. יאללה תני בראש ושחקי אותה.
שאלה מצוינת.
כמובן שזו שאלה כללית שקשה לענות עליה פה, אבל בגדול זה להבין שלרוב האנשים (כולל אני) יש סוג של פחד חברתי כי הם או לא בטוחים בעצמם, או חוששים שהם לא מספיק חכמים, מצחיקים, שנונים וכו'. אבל האמת והמציאות היא שגם האחרים ברובם חושבים ככה וגם הם פוחדים להעז. ההבדל הוא במי שקופץ למים ומי שנשאר על שפת הבריכה. ואם קופצים מגלים שלא טובעים מיד אלא יש יצר שגורם לך לשרוד ולאט לאט אתה לומד לשחות ולהיות יותר מיומן בדו שיח (כל דבר דורש אימון) וככה צוברים בטחון ומתקדמים. לקפוץ חייבים. יאללה תני בראש ושחקי אותה.
באותו הנושא: