אני ככ שונאת את הבית ספר שלי (פריקה)

זה ידוע שבבית ספר שלי יש קבוצות מאוד ספציפיות, ולא הם לא יתנו לך להכנס.. אפילו החריגות הכי קטנה או הפדיחנ שעשית בכיתה ח ישמרו עליך.
אין לי חברים, ברמת האפס.
אי אפשר להכיר אף אחד בבית ספר הזה..
זה היה ככה לאחותי
זה ככה לחברה שלי שכבה מתחתי
אתה לא בצופים? מה אתה בכלל נושם?
זה רמה שיום אחד המורה בכיתה שאלה פעם אחת מה אפשר לעשות בשביל שילד לא יהיה לבד בהפסקות
וליטרלי ענו "שיצטרף לצופים"
אגב, ניסיתי צופים וזה ממש לא בשבילי (:
ואם לא צופים צריכה להיות צאחלה אבל הן לא צאחלות חמודות הן מהסוג שמתבריין.
ויש גם את הפריקיות אבל גם לשם אני לא שייכת..
אין לי את המקום שלי ואני עולה ליב
לא חוויתי שום חוויה מהתיכון
מסיבה
לרדת לאילת
לטוס
בקושי בכלל חוויתי מפגשים ולצאת מהבית
מישהו יכול בבקשה להרגיע אותי?