מה עושים במקרה שהאישה רוצה להפיל אבל הגבר לא רוצה?

היא לא שואלת אותו

לאבא אין חזקה משפטית בקטע הזה, ההחלטה כולה של האמא

למה כל השבוע הזה רק על זה השיח בשבוע האחרון

שואל השאלה:
אבל זה הזרע שלו מה זה השטויות האלה זה 50 אחוז 50 אחוז

מי שואל אותו היא סובלת בסופו של דבר לא הוא

שואל השאלה:
אין הליך משפטי במצב כזה הוא לא יכול לתבוע אותה?

שניהם עושים שיחה על זה ומגיעים לתובנות שצריך להפיל
כי האישה זו שצריכה לעבור את התהליך
ואת הלידה

שואל השאלה:
סבבה עשו שיחה והגבר מתנגד בתוקף ולא רוצה להפיל מה הלאה?

הוא מוזמן לאמץ

בסוף של דבר זה הבחירה שלה כי היא נושאת את הילד

זה דיון ארוך, אבל בגדול אם אתה לא זה שצריך לסחוב את הדבר הזה בבטן תשעה חודשים (ולסבול מכל תופעות הלוואי שבאות עם זה) או לחילופין מסתכן בפציעה ברחם שאין לך בגלל הפלה אין סיבה שתהיה לך מילה בקטע הזה - ובכל מקרה, גם ביולוגית-פיזית הרבה יותר קל לגבר לייצר מחדש זרע ולהכניס מישהי אחרת להריון (שכן רוצה) מהתהליך שאישה צריכה לעשות בשביל זה

אם זה הזרע שלו אז שלא ידחוף אותו לכל חור שיתתמודד עם ההשלכות

הגבר צריך להיות אלפא, אם הוא יהיה אלפא האישה לא תתווכח ותקבל מה שהוא אומר, כל אישה תכנע לגבר אלפא

הפלה

לפי ההיגיון של "היא לא שואלת אותו כי זה הגוף שלה" אז אפשר להגיד שהאישה אמורה לטפל בתינוק לבד והגבר לא צריך לעזור, כי זה שלה

זה הזרע של הגבר ולכן אם הוא רוצה זכותו המלאה לקבל אותו אחרי ההפלה ולשים אותו ברחם שלו.

אם הפלה זה עוול כלפי מישהו זה עוול כלפי העובר, לא כלפי הגבר.

החלטה שלה. זה לא 50/50, כי זה הגוף שלה. אם היא אופה עוגה ואתה רק הבאת לה קמח זה אומר שאתה עשית 50% מהעבודה?
ומה אם הגבר רוצה שהיא תפיל אבל היא לא רוצה להפיל? אתה רוצה שיקשרו אותה ויעשו לה הפלה בכוח כי "זאת גם הבחירה של הגבר"?

זה 100% בחירה שלה.

מפילים כמובן

הבחורה צריכה לסבול את כל תהליך ההריון
שזה הקאות, סחרחורות, חוסר ויטמינים, כאבים, שינויים בגוף ושינויים הורמונליים, סיכונים מטורפים, דיכאון אחרי לידה

ואתה? חוץ מדקה אחת של הנאה אתה לא עושה כלום
אין לך say בנושא, החלטה שלה לגמרי

הגבר אם לא הסכים הולך ולא חלק מזה והאישה מביאה
הוא לא חייב לטפל או לשלם אבל

בוא נחשוב מה חשוב וקריטי יותר ליצירת תינוק
ה2 דקות שהגבר תרם או ה9 חודשים שהאישה מקריבה את הגוף שלה וליטרלי מגדלת יצור חיי בתוכה, עוברת לידה (שזה בין הדברים הכי קשים שבן אדם יכול לעבור) ואחרי זה מתמודדת עם תינוק קטן בזמן שהגוף שלה מחלים מהטראומה שעבר (יכול לקחת שנה גם) ולפעמים גם דיכאון אחרי לידה ועוד כל מיני
אז אם למישהו מהשניים יש אפשרות בחירה זו מן הסתם האמא, אם הגבר כל-כך רוצה תינוק שילך למישהי שבאמת רוצה

בסופו של דבר האישה היא זו שתיכנס להריון, תעבור תהליך של תשעה חודשים ותצטרך ללדת. עם מוסר והיגיון מן הסתם עדיף וצריך לדעתי ששניהם ידברו ויגיעו להחלטה משותפת. במקרים וזה לא מגיע לשם, ההחלטה נשארת של האישה.

היא מעדכנת אותו שהיא עושה את זה
כמו שlotus אמרה

אם היא רוצה להפיל זכותה הגבר לא יכול להכריח אותה להפיל או להשאיר אבל הוא יכול להחליט שלא צתאים לו וללכת

שתעשה מה שהיא רוצה, זה הגוף שלה.

מפילים, הוא לא צריך להיות 9 חודשים מלאים בהריון, היא כן

מה אם זה הפוך שהוא רוצה להפיל אבל היא לא?

מפילים

מגניב שזה הגנים של הגבר אבל חיים אתה לא תשע חודשים בהיריון לא תשע חודשים ההורמונים שלך משתגעים לא תשע חודשים יש לך כאבים ועם כל התמודדויות בחיים אתה לא בהיריון אתה לא יולד את התינוק, אתה לא חווה את הכאב הזה בחדר הלידה

הפלה כמובן. אדם לא צריך להיות מחויב לסבול במשך תשעה חודשים ואז לעוד 18 שנה אם הןא לא מוכן לזה וזה לא הזמן או האדם המתאים להביא איתו ילד. זה שהוא הכניס תקטנציק שלו למשך כמה דק לא נותן לו שום זכויות על הגוף שלה

מפילים.
^^^^ גם במקרה שזה הפוך והגבר רוצה להפיל והיא לא משאירים את ההריון. ההחלטה כולה של האישה מכל בחינה (משפטית או אחרת, בעיקר מבחינה מוסרית) כי היא זו שנושאת את התינוק, האבא יכול לבחור אם להיות חלק מהחיים של התינוק ושל האמא או לא.
כמובן שגם היא יכולה לבחור אם למסור את התינוק לאימוץ אבל היא כבר נותנת מעצמה את ה9 חודשים האלו ומתמודדת בעצמה עם הסיכונים שזה מביא, כנל להפלה שיש בה הרבה סיכונים ומחיר נפשי ופיזי גדול - אז הזכויות על ההחלטה הן ברובן שלה