8 תשובות
יש כאן נקודה שנשמעת קצת פרדוקסלית. אם יש צרכים שזועקים והאדם מרגיש אותם, איך הם ב*תת*-מודע? הרי הוא מודע אליהם. ואם הוא לא מודע אליהם, למי אכפת מהם? שיזעקו עד מחר.
התת מודע זה דבר מסובך ואתה מבין את זה
אבל ההסבר שאתה נותן לא בהכרח משקף את המציאות
התת מודע זוכר את הנורמל איפה שהיה טוב והוא רוצה לחזור לשם
שלא יהיה שינוי
אבל זה לא אומר שהוא צודק
שואל השאלה:
^^הוא לא מודע אליהם בצורה רגילה, הוא יהיה מודע אליהם, רק אם הוא יעשה השוואה (קורלציה), בין היום הנוכחי לבין היום הקודם, וינסה להשוות מה ההבדלים במעשיו ומדוע הוא פחות שמח.
אחרי מלא מלא השוואות אולי הוא יצליח למצוא את הפתרון.
לרוב לא. ואולי גם יגיע למסקנה שגויה. אבל כן עדיף לו להתרכז בדברים הגדולים, כמו דברים שהיו אצלו בגדול בעבר.
^ואם לא יעשה השוואה מקרית? הצרכים לא קיימים מבחינתו?
שואל השאלה:
^
הם קיימים, אבל הוא ירגיש חוסר, ולא יבין מדוע. הוא לא יבין למה הוא עצוב.
אז כן, הם מורגשים. פשוט לא יודעים את הצורך הספציפי, רק את זה שהוא קיים.
אני חושב שדברים כאלה קיימים, כשהראיה היא שבאמת קורה הרבה פעמים שמישהו חווה הקלה אחרי חוויה מסוימת ומגיע להבנה שהוא היה צריך את זה. תאורטית אולי זה סתם הקל עליו בלי קשר, אבל פוטנציאלית זה קשור לדחפים האלו שיש לנו אבל אנחנו לא יודעים מה הם בדיוק.
שואל השאלה:
זה מה שאני רוצה לציין, שזה לא צרכים קיימים משותפים, אותם היינו יכולים לזהות, באמצעות התנהגויות משותפות, וכבר להם קראו שמות, ואנחנו מודעים אליהם.
זה צרכים לא ידועים, אינדבידואלים, שהאדם עצמו לא היה מודע שהוא זקוק להן אפילו.
כן יש בנו נטיות פסיכולוגיות שלא תמיד מודעות(הצרכים) ויכול להיות שהמוח שלנו יכול להתרגל למשהו גם אם הוא לא צריך את זה. השאלה היא איך מבדילים בין הצרכים להרגל
התחברות ל