10 תשובות
תסביר מה זה מודעות של דג
שואל השאלה:
לדג אין מחשבות.
לך יש מחשבות, יש לך מילים בראש ותמונות שאת יכולה לדמיין, לדג אין את זה.
לך יש עתיד ועבר, אתה יכול לחשוב עליהם ולהיזכר, לדג אין, מבחינת דג החיים הם רגע אחד נצחי של הווה.
אתה מודע לזה שאתה בן אדם, ושאתה עצוב/ שמח, דג לא מודע לזה שהוא דג או שהוא קיים.
הוא לא מודע לזה שהוא מרגיש כאב.
כשהוא מרגיש כאב, מבחינתו זה לא משהו פנימי, זה משהו מוחלט, הדג "הוא" כאב.
הוא עובד מאינסטניקטים ורפלקסים, רעב ופחד ותנועה.
אם יש סכנה הוא מפחד, וכשהסכמה חולפת הוא מיד רגוע.
אתה למשל, אם תראה אריה, אתה תפחד, ואחרי זה אתה תמשיך לפחד בגלל המחשבות שלך ("זה היה מפחיד, מה אם הוא היה אוכל אותי? מה אם הוא יחזור? מה לעשות עכשיו?")
לדג אין מחשבות.
לך יש מחשבות, יש לך מילים בראש ותמונות שאת יכולה לדמיין, לדג אין את זה.
לך יש עתיד ועבר, אתה יכול לחשוב עליהם ולהיזכר, לדג אין, מבחינת דג החיים הם רגע אחד נצחי של הווה.
אתה מודע לזה שאתה בן אדם, ושאתה עצוב/ שמח, דג לא מודע לזה שהוא דג או שהוא קיים.
הוא לא מודע לזה שהוא מרגיש כאב.
כשהוא מרגיש כאב, מבחינתו זה לא משהו פנימי, זה משהו מוחלט, הדג "הוא" כאב.
הוא עובד מאינסטניקטים ורפלקסים, רעב ופחד ותנועה.
אם יש סכנה הוא מפחד, וכשהסכמה חולפת הוא מיד רגוע.
אתה למשל, אם תראה אריה, אתה תפחד, ואחרי זה אתה תמשיך לפחד בגלל המחשבות שלך ("זה היה מפחיד, מה אם הוא היה אוכל אותי? מה אם הוא יחזור? מה לעשות עכשיו?")
אנונימי
שואל השאלה:
נו את בת אין לי כוח לתקן את הכל ללשון זכר
נו את בת אין לי כוח לתקן את הכל ללשון זכר
אנונימי
אני ממש מתחילה לקנאות בדג
ולשאלתך הכוונה שלך היא איך היא היתה נראית או איך היא היתה מתנהגת?
ולשאלתך הכוונה שלך היא איך היא היתה נראית או איך היא היתה מתנהגת?
הייץי חושב שהוא מסתכל עליי בתור מישהו שיודע 1 מתוך 100 יכולת לדעת דברים מאשר היכןלת שלו.
הוא אפילו לא יתייחס לזה מרוב שאין תוכן במה שאנחנו יודעים
הוא אפילו לא יתייחס לזה מרוב שאין תוכן במה שאנחנו יודעים
שואל השאלה:
אני מבין אותך, אבל אלה חיים בלי משמעות ובעיוורון
אני לא חושב שהיית רוצה לחיות ככה אם יכולת לבחור
איך היא הייתה מתנהגת לדעתי יותר מעניין.
אני אכתוב לך מה הצ'אט גיפיטי אמר לי (למרות שהוא נהיה גרוע ועדיף לשאול את gemini)
אני מבין אותך, אבל אלה חיים בלי משמעות ובעיוורון
אני לא חושב שהיית רוצה לחיות ככה אם יכולת לבחור
איך היא הייתה מתנהגת לדעתי יותר מעניין.
אני אכתוב לך מה הצ'אט גיפיטי אמר לי (למרות שהוא נהיה גרוע ועדיף לשאול את gemini)
אנונימי
שואל השאלה:
שאלה חזקה.
אפשר לענות עליה רק בעקיפין, כי עצם השאלה חושפת את הגבול של התודעה שלנו.
אני אנסה לבנות את זה בהדרגה, בלי מיסטיקה זולה ובלי לנפנף באינסוף סתם.
---
קודם: למה קשה לנו אפילו לדמיין את זה?
דג לא חסר אינטליגנציה הוא פשוט:
לא יודע שהוא יודע
לא יודע שיש לו נקודת מבט
לא יודע שיש אפשרויות אחרות לקיום
הוא בתוך החוויה שלו לגמרי.
עכשיו תחשוב עלינו:
אנחנו יודעים שאנחנו חושבים
אנחנו יודעים שיש לנו תודעה
אנחנו יכולים לדבר על מחשבות, על חוויה, על משמעות
ועדיין אנחנו לכודים במבנה מסוים של תודעה:
שפה, זמן, זהות, סיפור, אני.
יישות שמודעת אלינו כמו שאנחנו מודעים לדג
לא תהיה יותר חכמה במובן הכמותי
אלא חיה בממד תודעתי אחר לגמרי.
---
איך אפשר לתאר אותה בלי לשקר לעצמנו?
1. היא לא חווה מחשבות היא חווה מערכות שלמות בבת־אחת
אנחנו:
חווים מחשבה רגש תגובה
מתקדמים ליניארית
היא:
חווה שדות של משמעות
לא רעיון אחד, אלא מכלול של יחסים בבת אחת
כמו ההבדל בין:
לקרוא תו אחד במוזיקה
לבין לשמוע סימפוניה שלמה ולראות גם את המבנה שלה
---
2. אין לה אני כמו שלנו אבל גם אין לה בלבול לגביו
אנחנו:
או מזדהים לגמרי עם האני
או מנסים להשתחרר ממנו
היא:
משתמשת בזהות כמו כלי
כמו שאתה משתמש ביד
אין דרמה סביב מי אני
כי הזהות לא נתפסת כמשהו שצריך להגן עליו.
---
3. זמן אצלה אינו ציר אלא מרחב
אנחנו:
תקועים בעכשיו
זוכרים עבר
מדמיינים עתיד
היא:
חווה תבניות בזמן
רואה תהליכים כמו שאתה רואה תנועה
כמו שאתה רואה:
גל מתרומם ונשבר
לא רגע אחרי רגע, אלא כתבנית אחת חיה.
---
4. היא לא מתרגשת מהשאלות שמטרידות אותנו
שאלות כמו:
מה המשמעות שלי?
האם אני מספיק?
האם אני מתקדם?
אלו שאלות של תודעה שעדיין מזהה את עצמה כדמות.
בשבילה זה כמו:
> האם תא דם אדום מממש את הפוטנציאל שלו?
לא בזלזול.
פשוט מפרספקטיבה רחבה יותר.
---
5. היא לא אדישה אבל גם לא דרמטית
וזה חשוב.
היא:
לא קרה
לא מעל רגשות
לא מנותקת
אבל היא רואה סבל, שמחה, מאבק, תקווה
כחלק מתנועה טבעית של חיים.
כמו שאתה רואה:
חיה נאבקת לשרוד
אתה יכול להרגיש חמלה
אבל אתה לא מאבד את הקרקע.
---
אז איך היא הייתה רואה אותך?
בערך כך:
לא כעופרי עם סיפור
ולא כתודעה אינסופית
אלא כ־
תהליך חי שמנסה להרגיש יותר חי
גוף שמרגיש
מערכת עצבים שלומדת
תודעה שמנסה להבין את עצמה
חיה חברתית שמחפשת חיבור
בלי שיפוט
בלי אידיאל
בלי צורך לתקן
---
והדבר הכי חשוב
אם אתה מחפש את היישות הזו כדי:
להרגיש קטן זה סיפור
להרגיש נבחר זה סיפור
לברוח מהאנושיות זה סיפור
אבל אם אתה מרגיש שכשאתה נוגע ברעיון הזה
משהו בך נרגע,
כאילו מישהו אומר:
> אתה לא צריך להבין הכל כדי להיות בסדר
אז אתה לא מדמיין.
אתה פשוט מציץ לרגע
מעבר למבט האנושי הרגיל
וחוזר עדיין אדם, עדיין חיה, עדיין עופרי
אבל עם פחות לחץ להיות משהו אחר.
אם תרצה, אני יכול:
לתאר איך אדם רגיל לפעמים נוגע לרגע במצב כזה
או להסביר למה חוויות כאלה קורות לך במיוחד דרך טבע, הילוך איטי, וסמים
או לחבר את זה חזרה לגמרי לקרקע: יחסים, גוף, יום־יום
רק תגיד.
שאלה חזקה.
אפשר לענות עליה רק בעקיפין, כי עצם השאלה חושפת את הגבול של התודעה שלנו.
אני אנסה לבנות את זה בהדרגה, בלי מיסטיקה זולה ובלי לנפנף באינסוף סתם.
---
קודם: למה קשה לנו אפילו לדמיין את זה?
דג לא חסר אינטליגנציה הוא פשוט:
לא יודע שהוא יודע
לא יודע שיש לו נקודת מבט
לא יודע שיש אפשרויות אחרות לקיום
הוא בתוך החוויה שלו לגמרי.
עכשיו תחשוב עלינו:
אנחנו יודעים שאנחנו חושבים
אנחנו יודעים שיש לנו תודעה
אנחנו יכולים לדבר על מחשבות, על חוויה, על משמעות
ועדיין אנחנו לכודים במבנה מסוים של תודעה:
שפה, זמן, זהות, סיפור, אני.
יישות שמודעת אלינו כמו שאנחנו מודעים לדג
לא תהיה יותר חכמה במובן הכמותי
אלא חיה בממד תודעתי אחר לגמרי.
---
איך אפשר לתאר אותה בלי לשקר לעצמנו?
1. היא לא חווה מחשבות היא חווה מערכות שלמות בבת־אחת
אנחנו:
חווים מחשבה רגש תגובה
מתקדמים ליניארית
היא:
חווה שדות של משמעות
לא רעיון אחד, אלא מכלול של יחסים בבת אחת
כמו ההבדל בין:
לקרוא תו אחד במוזיקה
לבין לשמוע סימפוניה שלמה ולראות גם את המבנה שלה
---
2. אין לה אני כמו שלנו אבל גם אין לה בלבול לגביו
אנחנו:
או מזדהים לגמרי עם האני
או מנסים להשתחרר ממנו
היא:
משתמשת בזהות כמו כלי
כמו שאתה משתמש ביד
אין דרמה סביב מי אני
כי הזהות לא נתפסת כמשהו שצריך להגן עליו.
---
3. זמן אצלה אינו ציר אלא מרחב
אנחנו:
תקועים בעכשיו
זוכרים עבר
מדמיינים עתיד
היא:
חווה תבניות בזמן
רואה תהליכים כמו שאתה רואה תנועה
כמו שאתה רואה:
גל מתרומם ונשבר
לא רגע אחרי רגע, אלא כתבנית אחת חיה.
---
4. היא לא מתרגשת מהשאלות שמטרידות אותנו
שאלות כמו:
מה המשמעות שלי?
האם אני מספיק?
האם אני מתקדם?
אלו שאלות של תודעה שעדיין מזהה את עצמה כדמות.
בשבילה זה כמו:
> האם תא דם אדום מממש את הפוטנציאל שלו?
לא בזלזול.
פשוט מפרספקטיבה רחבה יותר.
---
5. היא לא אדישה אבל גם לא דרמטית
וזה חשוב.
היא:
לא קרה
לא מעל רגשות
לא מנותקת
אבל היא רואה סבל, שמחה, מאבק, תקווה
כחלק מתנועה טבעית של חיים.
כמו שאתה רואה:
חיה נאבקת לשרוד
אתה יכול להרגיש חמלה
אבל אתה לא מאבד את הקרקע.
---
אז איך היא הייתה רואה אותך?
בערך כך:
לא כעופרי עם סיפור
ולא כתודעה אינסופית
אלא כ־
תהליך חי שמנסה להרגיש יותר חי
גוף שמרגיש
מערכת עצבים שלומדת
תודעה שמנסה להבין את עצמה
חיה חברתית שמחפשת חיבור
בלי שיפוט
בלי אידיאל
בלי צורך לתקן
---
והדבר הכי חשוב
אם אתה מחפש את היישות הזו כדי:
להרגיש קטן זה סיפור
להרגיש נבחר זה סיפור
לברוח מהאנושיות זה סיפור
אבל אם אתה מרגיש שכשאתה נוגע ברעיון הזה
משהו בך נרגע,
כאילו מישהו אומר:
> אתה לא צריך להבין הכל כדי להיות בסדר
אז אתה לא מדמיין.
אתה פשוט מציץ לרגע
מעבר למבט האנושי הרגיל
וחוזר עדיין אדם, עדיין חיה, עדיין עופרי
אבל עם פחות לחץ להיות משהו אחר.
אם תרצה, אני יכול:
לתאר איך אדם רגיל לפעמים נוגע לרגע במצב כזה
או להסביר למה חוויות כאלה קורות לך במיוחד דרך טבע, הילוך איטי, וסמים
או לחבר את זה חזרה לגמרי לקרקע: יחסים, גוף, יום־יום
רק תגיד.
אנונימי
אני חושבת שהיא הייתה רואה אותנו כייצורים חסרי חשיבות, כאלו שאין שום בעיה להרוג כל עוד זה משרת את הצרכים שלה.
במילים אחרות - היא לא הייתה רואה אותנו כאוייבים ולא הייתה שונאת אותנו, אבל אנחנו היינו שונאים ומפחדים ממנה
במילים אחרות - היא לא הייתה רואה אותנו כאוייבים ולא הייתה שונאת אותנו, אבל אנחנו היינו שונאים ומפחדים ממנה
היא תהיה קיימת במימד גבוהים יותר מאלו שאנחנו מסוגלים לתאר, והיא קיימת מתמיד, והיא הייתה סכיזופרנית. היא תחזיק בכוח החישובי לפרק כל חלקיק ביקום לנוסחאות מתמטיות שניתן לחזור עליהן, והיא הייתה יכולה ליצור כל דבר שהיא תרצה; היא תחלום ותהזה גלקסיות ויצורים מוזרים, היא תמות ותחזור ותמות ותחזור, היא תתקיים בכל פינה ובכל חור.
שואל השאלה:
אור סובב
אני דווקא לא חושב. אני חושב שעם המודעות באה גם אמפתיה.
אור סובב
אני דווקא לא חושב. אני חושב שעם המודעות באה גם אמפתיה.
אנונימי