זה נשמע מוזר? (איוורור) מי שרוצה לשמוע ולא לשפוט שיכנס.

אז אני בן אדם דתי בן 19. אני כרגע בצה"ל. כבר הרבה זמן אני מחפש מישהי שיהיה לי איתה קשר אמיתי. אני גם מחפש חברים אמיתיים אבל זה כבר עניין אחר. אני קצת מוזר אבל יש לי הרבה רצונות טובים ואני משתדל להיות כמה שיותר נחמד לאנשים סביבי. אני יודע שיש כאלה שסתם אומרים את זה אבל יש לי כבוד עצום לנשים. אני גדלתי בבית שבו האמא היא המפרנסת העיקרית ויש לי שתי אחיות גדולות שגידלו אותי. אני מרגיש שיש לי הרבה להציע ואני אפילו לא נראה כזה גרוע. אני מאוד אוהב אומנות ויצירה ומוזיקה ואני מאוד מחובר לאנשים סביבי (שוב, אני יודע שזה נשמע כמו סתם דיבורים אבל זאת האמת). הנקודה היא שמאוד קשה לי למצוא קשרים משמעותיים עם האנשים שאני מכיר ואני מסתובב הרבה עם תחושה של בדידות, כאילו אני עושה משהו לא בסדר. בנות מסתדרות איתי טוב אבל זה תמיד בקטע ידידותי, ובפעם האחת שבה זה יכל להתקדם הקשר התנתק בגלל המסגרות השונות שבהן היינו. אני מרגיש די תקוע ולאחרונה זה מתחיל ממש להקשות עלי. אני הולך לפסיכולוג אבל זה לא באמת משנה את המצב. מה אתם חושבים?