עוד מישהו מרגיש כאילו הוא לא משתלט על החיים שלו?

אני מרגישה כאילו פשוט החיים מתקדמים לי
ואני לא
אני תקועה ומחכה שמשהו יקרה לא יודעת לטובה לרעה אבל פשוט ממשיכה בהרגלים שלי בציפייה שהחיים יסתדרו לטובתי
אני פשוט כל היום בטלפון ובערב עם חברים
שאני אפילו לא מרגישה חלק מהם
אני לא מתכתבת לא שולחת הודעות לא מתקשרת
אבל ביניהם הם כן
אני לא מרגישה בנוח לעשות את זה
אז יוצא שאני עם חברים קרובים אבל כמה באמת קרובים?
אני מפחדת שאני אתקע תמיד בסיטואציה הזאת

מישהו מזדהה? אני תכף בת 17 ורק רוצה שדברים יסתדרו בשבילי
אבל אני לא מצליחה לעשות שינוי בחיים שלי
אני באותה סיטואציה מגיל קטן