אתם יכולים בבקשה לקרוא את מה שכתבתי ולומר לי מה דעתכם?

כתבתי פואט ריסלם (שירה מדוברת):
❤
יש תמיד כל כך הרבה מה לכתוב מה לומר.
מרגיש שהחיים הם גלגל שלא נגמר.
הזיה אחת גדולה, מהלוויה לחתונה
ופתאום עברה לה עוד שנה
עוד שנייה בגרויות, תארים וצבא
עוד מעט נאבד את השליטה רק בשביל להחזיר אותה.
אני אחפש את עצמי רק בשביל להבין שהייתי כאן כל הזמן הזה.
אני מוקפת בכל כך הרבה אנשים ועדיין מרגישה לבד.
לפעמים אני חושבת מה קורה אם הכדור הזה לא היה פוגע בו.
אם המחלה הזאת לא הייתה מגיעה אליה.
זה היה משנה אותי?
הייתי בכלל שמה לב אליהם?
למדתי להעריך דברים יותר, למרות שתמיד יש לאן לשאוף
רוב הזמן אני בכלל מחכה לברוח לחוף.
קשה לי עם אנשים אבל אני מתמודדת
למדתי להתגבר על הקושי אבל לפעמים קנאה היא שורפת.
לפעמים אני בתסביכים מה יהיה ועם מי,
ושוכחת שכל הרגע הזה בכלל בשביל עצמי.
יש לי חלומות שכנראה ישארו שם,
אבל אלה שלא? ירעידו את העולם.
אני רוצה לעשות משהו גדול,
שישמעו אותי בלי שאצטרך לצעוק בקול.
אני לפעמים רודפת אחרי משהו,
ואז מבינה שאני בכלל לא צריכה אותו.
אני רוצה להגיע למטרה,
אבל לא מצליחה להבין מה היא בכלל.
אז אולי יום יבוא ואני אפגוש את האדם הזה שישנה לי את החיים,
אבל בינתיים, אני יחפש משהו אחר שעושה לי נעים.