כתבתי שיר, אתם יכולים לומר לי את דעתכם בבקשה?

הייתי עצובה באותו היום אז כתבתי את זה:

למה החיים כלכך קשים?
מה נסגר איתכם אנשים?
כולם פה צורחים,
וקשה להתרכז בלימודים
הציונים יורדים,
וההורים מתעצבנים, מתאכזבים
אבל הם לא מבינים,
מה אנשים פה עוברים

בעיות עם המשקל וריבים אם חברות,
אתם חושבים שזה קל, לחיות ולהיות?
אני מתרסקת, בוכה ונשברת
גיל ההתבגרות זו תקופה שלא נגמרת,
היא רק מדרדרת ולא משתפרת

אני רוצה להישאר, לא לוותר
ולהראות לכולם שאני יכולה יותר
רוצה להנות מהשנים האחרונות,
לפניי שאני נקברת בארנונה וחובות
מנסה ללמוד איך להתמודד אם הבעיות,
כי עכשיו עוד לא התחילו הצרות הכי קשות
אבל אין מה לעשות חוץ ולהתמודד ולשתוק, בא לי לצעוק!