איך מתמודדים עם אובדן של אדם קרוב

רק הזמן יכול לרפא

מניסיון אומר לך מתרגלים לזה פשוט צריך להבין שזו המציאות להמשיך הלאה עם כל הקושי

פסיכולוג
עוזר ממש

בתור אחת שאיבדה את אמא שלה לפני חצי שנה באמת אין איך להתמודד כלכך. כל דבר מזכיר לי אותה וזה ככ קשה.. הדבר היחידי שעוזר לי זה לנסות למצוא דברים שמעודדים אותי כמו אפייה חדכ מוזיקה וספרים ולהעסיק את עצמי כמה שיותר ואני עדיין לא הכי מוכנה לזה אבל אם זה עוזר לך אז את יכולה לשמוע שירים שהנפטר אהב או לעשות תחביבים שהוא אהב ודברים כאלה שמזכירים לך אותו

זמן.
יום אחד זה יכאב פחות
בנתיים תקבל את הכאב הזה, תן לו מקום

משתתף בצערך, חצי שנה זה לא הרבה זמן..
זה לוקח כמה שנים להתחיל להבין את המשמעות שמישהו כבר לא פה, תמיד מרגישים את החוסר. עם טיפול טוב המצב משתפר.

הלוואי והייתי יכול להגיד לך
איבדתי את אמי
הזמן לפעמים מאבדים את תחושת הזמן
אבל החיים ממשיכים
אני מנסה להקיף את עצמי באנשים שאני אוהב חברים , משפחה , דודים.
לעשות דברים לבד כמו ללכת לאכול גאנק פוד לבד [ שזה היה אחת הפעיליות שהייתי עושה עם אמי שלא יכלה כל הזמן להכין עקב מחלה הייתי מזמין משלוחים]
לתת מקום לרגש אבל לא להישאב לרגש
לתת מקום לאנשים שאולי לא היו מרכז חייך כמו דודים או בן דוד שלא היסתדרתם

זה לפעמים עושה פלאים .

אי אפשר להחליף את הבנאדם שאבד לנו אבל אפשר לקרב אנשים אחרים

לעשות ספורט בתור בנאדם שמעולם לא עשה ספורט זה יכול להיות הליכות , טיולים בעיר.

חח ואוכל אם זה שוקלד או מאכל שאותו בנאדם ממש אהב זה תמיד עושה טוב