איך מתמודדים עם תחושת בדידות?

היי. מצטער לשמוע. בדידות זה לא פשוט. מכיר את זה.
אשמח שתחדדי: קשה לך שאין סביבך אנשים וסביבה תומכת או שקשה לך עם הבדידות?
אם הבעיה היא אנשים, בזה דווקא קל יחסית לטפל. פשוט הולכים למקומות עם אינטרקציה חברתית ומרחיבים את המעגל החברתי. במקרה הטוב תכירי מישהו לכל החיים.

באסה.
בדרך כלל אנשים מכירים בכל מיני דרכים.
במסגרת העבודה או הלימודים, חידוש קשר עם חברים מהעבר, קבוצות ברשת של אנשים בעלי תחומי עניין דומים, את יכולה להתנדב איפשהו, גם עושה טוב וגם מפיג בדידות..

שואל השאלה:
אני נמצאת בהמון מקומות חברתיים פשוט אין חסר לי את החברה האחת הזאת שתדאג לי לתדבר איתי פתוח ותיהיה שם בשבילי,רוב החברויות שלי זה סתם צחוקים ולעשות שטויות ביחד

אה הבנתי
בימינו אני חושב שרוב האנשים נמצאים במצב הזה
לכן אנשים מחפשים בני זוג, איתם יותר קל לפתוח הכל
מה דעתך?

שואל השאלה:
אני צעירה מדי לזוגיות,אני בת 15

אה אוקיי, משום מה חשבתי שאת יותר.
האתגרים כל כך גדולים שאת צריכה עוד מישהו חוץ מהפסיכולוגית?

הבנתי. תראי, קודם כל המטפלת שלך היא לא חברה שלך, והגיוני שאת לא מרגישה שהיא ממלאת את החסר. מדובר בסך הכול בעזרה מקצועית.
כמו כן, בדידות היא מגפה עולמית, ואת לא בזה לבד. כשאני הכרתי את החברים שלי, זה התחיל משיתופים, בדיקה מי מגיב טוב לרגש שלך ועקביות. בסופו של דבר, כשמשהו לא נוצר מעצמו, את צריכה ליצור אותו. את מרגישה שיש לך כימיה מסוימת עם מישהו או מישהי שיכול להתפתח דרכו דבר כזה? אם לא, ממשיכים בחיפושים. אני מאמין שמעצם זה שתדאגי לעצמך ורק תנסי, את תרגישי טוב יותר. וזה משהו. זה משמעותי. זה טוב יותר מכלום. זה אף פעם לא הכול או כלום.

שואל השאלה:
הייתה לי חברה כזאת במשך כמה שנים והיא פשוט החליפה אותי במישהיא אחרת וניתקה ממני קשר ומאז אני לא מצליחה להרגיש חיבור עמוק לאנשים

באסה, נשמע שזה פגע בך.
את מפחדת שזה יקרה שוב ולכן את נמנעת או שאת פשוט לא מוצאת מישהו להתחבר אליו?

כן, זו תופעה נפוצה אצל אנשים צעירים. כשאתה מרגיש שנבגדת, אתה לא סומך על אנשים בכלל. התשובה שמצאתי לזה היא שאתה צריך לסמוך על אנשים בכל זאת, לא ממקום של נאיביות, אלא ממקום של אומץ. בסופו של דבר חייב חייב חברה. חייב.

שואל השאלה:
גם וגם

תרשי לעצמך להיפתח למרות האתגר, תתחילי להתקרב לאנשים פוטנציאליים, עם הפתיחות יבוא גם הביטחון, תרשי לעצמך לנסות, מקסימום לא ילך, ממשיכים הלאה.
אל תוותרי, תשמרי על אופטימיות ותנסי, אין לנו שום דבר אחר חוץ מזה, אני מקווה שזה יצליח לך כמה שיותר מהר ותפגשי אנשים שיהיו קרובים

אם את רוצה לדבר על זה תפני אלי

יקרה
מאוד מרגש לקרוא את שכתבת . אולם שמרי על אופטימיות .
זה שאין לך כרגע חברות או בנזוג כלל לא אומר שמשהו לא בסדר בך . לפעמים קשרים מגיעים בתקופות אחרות בחיים .
אל תישארי רק בתוך המחשבות . תנסי להרחיב מעגלים כמו חוגים (יש הרבה כמו : דרמה , שירה , עבודות יד שונות ) , התנדבות (במדא או בעמותה או בצער בעלי חיים ) , חדר כושר , קורסים שונים או כל מקום שיש בו אנשים עם תחומי עניין דומים לך . ככל שנפתחים לחוויות חדשות ופוגשים יותר אנשים , גדל הסיכוי למצוא חיבורים אמיתיים וחברי נפש . הפסיכולוגית איננה חברה . אם את רוצה תתיעצי איתה איך את יכולה לעשות שינויים בהתנהלות שלך .
אם את רוצה לשוחח עם גוף מקצועי ולהתיעץ על שעובר עליך את גם מוזמנת לפנות באופן אנונימי לעמותות התמיכה :
לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
בהצלחה