אני בת 25 ואני מרגישה ממש לבד. אין הרבה שיש לי לעשות לגבי זה (מיציתי את רוב האפשרויות), אני תוהה אם יש פה עוד כאלה

בן 22 וכן.

את לא לבד
בן 25 גם

גם אני מרגיש ממש לבד, ואני גדול ממך, אבל קשה לי להגיד שזה לא מרצוני או לפחות באשמתי.. אם זה עוזר לך.

שואל השאלה:
אני גרה במעונות בדירה לבד וזה עוד יותר מחמיר את הסיטואציה
וכן אני עצמאית ואני מגשימה יעדים לבד פשוט לפעמים אני חושבת על זה שממש כואב לי שאין לי ממש חברים

מה בדיוק חסר לך? את פוגשת אנשים אבל לא מצליחה לייצר קשרים של מעבר ל"שלום שלום" או שאת בקושי פוגשת אנשים באופן כללי? ומה לגבי זוגיות, קשר רציני.. מדבר אלייך?

שואל השאלה:
האנשים בכתה לא ממש מתקשרים איתי אני נכנסת ואומרת היי ואין ממש מענה
לא מזמינים אותי לדברים, ניסיתי להצטרף לישיבות עם חברים של חברה וזה לא עשה כלום, אני עושה מאמץ וזה לא עוזר
לפני חודש וחצי בערך פתחתי פרופיל באפליקציית הכרויות ויצאתי משם עם שני בחורים וזה לא צלח
הכל מבאס

בהחלט זה מוכר זה פשוט תנסי ליצור אינטראקציות עם חברים ישנים
תחשבי שאת לא היחידה בעולם ורובינו יש המון שעות שפשוט אנחנו בלי חברה
זה בהחלט ללכת למקומות שעושים אינטראקציה למשל בכיתה ודברים כאלה

את מאוד קשה עם עצמך, מי שלא חושב שאת שווה את תשומת הלב שלו שיתקדם.. את מי שאת, את רק צריכה להרגיש מספיק בטוחה להיות מי שאת בתוך קבוצה של אנשים, מי שצריך להתחבר כבר יתחבר, אל תחפשי שכולם יתעניינו בך, זה סתם מיותר ומכניס ללופ שלא נגמר והרבה כאב.. תמשיכי ללכת לישיבות עם אנשים, אל תרגישי לחוצה כל הזמן שלא שמים לב אלייך, תזרמי, תדברי, תתני תשומת לב לאנשים אחרים על מה שהם אומרים, לובשים, חושבים וכו' זה בונה הדדיות.

לגבי זוגיות, את רק בהתחלה, אני מכיר אנשים שלקח להם שנים למצוא בני זוג מתאימים.

אל תקחי את החיים כל כך קשה, אנחנו פה במסע, אנחנו פוגשים כל מיני אנשים במסע הזה, חלקם טובים מספיק למדורה עם מרשמלו, חלקם לטרק וחלקם עד לסיום המסלול..
תני צ'אנס.

בן 22 ולבד לא רק בהרגשה מזדהה איתך

לדעתך זה חוסר במעגלים חברתיים או חודר ידע ליצור ולממש קשרים עם האנשים סביבך?
דרך עבודה תחביבים ןתחומי עניין אפשר להכיר חברים
השאלה אם יש מיומנויות חברתיות
אם לא יש סדנאות תלמידת מיומנויות חברתיות(שזו גם אחלה דרך להכיר אחלה אנשים)

שואל השאלה:
תודה על התשובות, מעריכה.
יש לי אחלה כישורים חברתיים, רוב האנשים שנותק לי מהם הקשר התאמצתי לשמור עליו אבל זה לא צלח.. יצא לי לטייל בחול לבד פעמיים כי אני מנסה גם להוציא את עצמי כמה שיותר מאזור הנוחות וכן לגשת לזרים ולהעזר בהם, אני כל הזמן מנסה לדחוף את עצמי לנסות דברים כי אני כל הזמן מתלוננת שאני לבד וזה לא באמת עוזר זה קצת גורם לי להרגיש שזה הגורל שלי (ולא בקטע דכאוני)

וואי מבין ממש את ההרגשה
זה גיל מאתגר כי אין מסגרת כלשהי.
אממממממ
יש לך תחביבים או תחומי עניין שאפשר לפתח אותם?

את מנסה, את יוזמת ואת עושה מה שאת יכולה, פשוט תמשיכי ככה, את לא צריכה יותר מדי אנשים כדי לא להרגיש לבד, לפעמים מספיק בנאדם אחד שיודע להגיד את המילים הנכונות ולתת את ההרגשה הנכונה.
סתם שתדעי לך שאנחנו חיים בחברה מאוד בודדה, אני טוען שאנחנו אוסף של אינדיבידואלים ולא חברה אנושית, היו מדינות שמינו שר שאמור לפתור את בעיית הבדידות, לצערי את לא כל כך מיוחדת בהרגשה שלך.

תמשיכי הלאה, תחשפי לאנשים, תיצרי אינטרקציות ויהיה בסדר, אין לך באמת מושג מה יקרה מחר בבוקר, אולי תפגשי את האדם שישנה אצלך הכל.

שואל השאלה:
אני עושה תואר בעיצוב ^
ותודה על התשובה זה קצת מעודד 3>

היי לך,

קוראת את מילותייך עכשיו ומקווה שאת בטוב. שומעת בדברייך את תחושת הבדידות שאת נושאת עימך ואת הקושי למצוא את מקומך בלימודים האקדמאיים.
קראתי באחת התגובות שיצאת עם 2 בחורים שהכרת באפליקציית היכרות וזה לא הניב קשר זוגי משמעותי.. ושומעת גם שאת עושה מאמצים על מנת להתקרב וליצור קשרים חברתיים..
יכולה רק לתאר לעצמי כמה זה יכול להרגיש מתסכל וכואב שכולם מסביבך יוצרים חיבורים ושאת עוד לא מוצאת את מקומך על אף המאמצים שאת משקיעה...

לעיתים במוסדות אקדמאיים יש פורומים של סטודנטים בנושאים מסוימים, או אפילו ערבים חברתיים שמתקיימים במוסד לימוד וזו יכולה להיות פלטפורמה להכיר אנשים חדשים אחרים שלאו דווקא לומדים את אותו תחום הלימוד.. ֿ

אני מתנדבת בעמותת סה"ר אם תרצי להמשיך ולשתף בתחושותייך במרחב בטוח ולא שיפוטי את מוזמנת לפנות אלינו בצ'אט בקישור שאצרף לתגובה.

שולחת לך חיבוק והמון כוחות וחיזוקים

שלך מתנדבת סה"ר