7 תשובות
בערך מזדהה עם האמור
אבל גם חושב שזה קשור ליכולת להטיל ספק וביקורת, מה שנבנה עם הגיל ועם החוויות שאדם אוסף. היכולת לומר "ומה אם לא?" לא באה לבד לרוב.
אבל גם חושב שזה קשור ליכולת להטיל ספק וביקורת, מה שנבנה עם הגיל ועם החוויות שאדם אוסף. היכולת לומר "ומה אם לא?" לא באה לבד לרוב.
שואל השאלה:
מעניין כנראה שזה קשור גם לזה
מעניין כנראה שזה קשור גם לזה
בחירה תמיד נעשת. פשוט כילד עם פחות/בלי מידע, ופחות/בלי חשיבה שקודמת לה. תלוי גם על איזה ילדים אנחנו מדברים פה. תינוקות, בני חמש, בני עשר? הרי הכל מתפתח עם הזמן, ובנקודת ההתחלה אף אחד לא שואל שאלות כי אין מודעות על "שאלות". מה שיש, זה מה שקיים. כשאתה צובר ניסיון ומתפתח, המודעות מתייצבת איתך, אז זה לא שהיא לא מתפקדת, רק עוד אין לה מידע "לשלוף מהארכיון."
לגבי בר מצווה, פשוטו כמשמעותו. בן אדם שמרגע זה והלאה מחויב ואחראי למצוות שלו ולמעשים שלו. אם רוצים לשלב את האמונה לכאן, אז אולי זה לא הגיל של קבלת יכולת הבחירה, אלא הגיל שכבר יש השלכות לבחירות שנעשות.
לגבי בר מצווה, פשוטו כמשמעותו. בן אדם שמרגע זה והלאה מחויב ואחראי למצוות שלו ולמעשים שלו. אם רוצים לשלב את האמונה לכאן, אז אולי זה לא הגיל של קבלת יכולת הבחירה, אלא הגיל שכבר יש השלכות לבחירות שנעשות.
שואל השאלה:
תאמת שההטענה הרדיקלית שאני ניסיתי לטעון היא, שהמערכת עצמה פחות מתפקדת
ולא רק שחסר לה מידע כדי לבחור היטב.
ניסיתי להראות את זה מהסינון, מחוסר היכולת שלהם לסנן, אבל אולי זה לא הוכחה.
לכן אולי אתה צודק
תאמת שההטענה הרדיקלית שאני ניסיתי לטעון היא, שהמערכת עצמה פחות מתפקדת
ולא רק שחסר לה מידע כדי לבחור היטב.
ניסיתי להראות את זה מהסינון, מחוסר היכולת שלהם לסנן, אבל אולי זה לא הוכחה.
לכן אולי אתה צודק
חיבור מופלא לספריה בחושך שדיברנו ולשלמה התנך.
התובנה שלך על ההשוואה היא בדיוק מה ששלמה המלך ביקש כשהוא רצה חוכמה
'וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ... לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע'.
הביטוי לב שומע בתנך הלב הוא המקום שבו הזיכרון והאינטואיציה נפגשים. בלי לב שומע שיש בו כבר תוכן פנימי, אנחנו לא יכולים להבדיל (להשוות) בין טוב לרע.
ילד הוא דף חלק כי הלב שלו עדיין לא שומע הדים מהעבר.
אין לו בספרייה הפנימית שום דבר שיצעק זה לא נכון! לכן כפי שכתבת המודעות שלו לא יכולה לבקר, והוא מקבל הכל כאמת מוחלטת.
הסכנה שדיברנו עליה בפעם הקודמת שאדם הורס לעצמו את האינטואיציה היא מה שהנביאים מכנים לב אבן כשהלב הופך לאבן הספרייה ננעלה. אדם כזה יכול להיות חכם מאוד בראש אבל אין לו את מערכת ההשוואה של הלב. הוא חוזר להיות חשוף כמו ילד, כי אין לו לב שומע שיגיד לו מה אמת ומה זיוף.
בבר מצווה אנחנו חוגגים את הרגע שבו לב האבן של הילדות הופך ללב בשר חי מרגיש משווה ובוחר זה הרגע שבו הספרייה נפתחת והאדם מקבל את הכלי הכי חזק שלו היכולת להקשיב לבטן ולהחליט מה נכון
התובנה שלך על ההשוואה היא בדיוק מה ששלמה המלך ביקש כשהוא רצה חוכמה
'וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ... לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע'.
הביטוי לב שומע בתנך הלב הוא המקום שבו הזיכרון והאינטואיציה נפגשים. בלי לב שומע שיש בו כבר תוכן פנימי, אנחנו לא יכולים להבדיל (להשוות) בין טוב לרע.
ילד הוא דף חלק כי הלב שלו עדיין לא שומע הדים מהעבר.
אין לו בספרייה הפנימית שום דבר שיצעק זה לא נכון! לכן כפי שכתבת המודעות שלו לא יכולה לבקר, והוא מקבל הכל כאמת מוחלטת.
הסכנה שדיברנו עליה בפעם הקודמת שאדם הורס לעצמו את האינטואיציה היא מה שהנביאים מכנים לב אבן כשהלב הופך לאבן הספרייה ננעלה. אדם כזה יכול להיות חכם מאוד בראש אבל אין לו את מערכת ההשוואה של הלב. הוא חוזר להיות חשוף כמו ילד, כי אין לו לב שומע שיגיד לו מה אמת ומה זיוף.
בבר מצווה אנחנו חוגגים את הרגע שבו לב האבן של הילדות הופך ללב בשר חי מרגיש משווה ובוחר זה הרגע שבו הספרייה נפתחת והאדם מקבל את הכלי הכי חזק שלו היכולת להקשיב לבטן ולהחליט מה נכון
^2 דווקא די מתחבר. יכול להיות שהחוסר יכולת לסנן היא כי אין מספיק מידע שאפשר לערוך מולו את ההשוואה.
אני מדמיינת את זה כמו מדפים ריקים, אז כל ספר חדש נכנס בלי ביקורת. ורק כשיש מספיק מידע (שקשור לאותו רעיון, כי בחירה נעשת בין גורמים), אז אפשר באמת לערוך את ההשוואה ולפעול. כי המערכת של המודעות יודעת מה היא רוצה לשלוף החוצה.
בטח יש לזה גם הסברים פסיכולוגיים, העניין בפסיכולוגיה ובכללי בנושאים האלה הוא שאין שחור ולבן. תמיד יש יוצאי דופן והתפתחויות חדשות.
אני מדמיינת את זה כמו מדפים ריקים, אז כל ספר חדש נכנס בלי ביקורת. ורק כשיש מספיק מידע (שקשור לאותו רעיון, כי בחירה נעשת בין גורמים), אז אפשר באמת לערוך את ההשוואה ולפעול. כי המערכת של המודעות יודעת מה היא רוצה לשלוף החוצה.
בטח יש לזה גם הסברים פסיכולוגיים, העניין בפסיכולוגיה ובכללי בנושאים האלה הוא שאין שחור ולבן. תמיד יש יוצאי דופן והתפתחויות חדשות.
שואל השאלה:
^^
מאוד מעניין, תודה רבה על התשובה.
יפה ממש.
כמו שכתבת בשאלות הקודמות באמת אולי קל להדמות את זה לספריה
^
נכון, אפשר לומר גם ככה, ניתן לומר ששני הגישות זהות בסופו של דבר, אני לא רואה הבדל במציאות
^^
מאוד מעניין, תודה רבה על התשובה.
יפה ממש.
כמו שכתבת בשאלות הקודמות באמת אולי קל להדמות את זה לספריה
^
נכון, אפשר לומר גם ככה, ניתן לומר ששני הגישות זהות בסופו של דבר, אני לא רואה הבדל במציאות
באותו הנושא: