אם היה לכם בן בגיל היסודי שצועק עליכם, כועס הרבה בלי סיבה ומקלל

ואתם הייתם הורים טובים וכן חינכתם אותו טוב, והוא גם ילד עם תכונות טובות חוץ מהתכונות האלה. אז איך אתם חושבים שהיתם מגיבים לזה? מה היום מרגישים כלפי הילד הזה? היתם אוהבים אותו באותה מידה למרות ההתנהגות שלו? היתם מבינים באופן אינטואיטיבי מה הסיבה להתנהגות שלו בתור הורים? זה היה מוציא מכם תסכול וכעס או שהיתם מצליחים לעמוד מול זה במתינות וברוגע? הייתם מצליחים להבין אותו וגם להציב לו גבולות או שהיתם מתרחקים ממנו בזמן שהוא היה בהתנהגות כזאת או צועקים עליו?