מהם הסיבות בעיניכם לחוסר ביטחון בקרב נערים רבים בימינו?

חוסר יציאה מהבית ליצירת קשרים חברתיים

זה ממש מורכב, לדעתי זה מגיע הרבה משימוש לא נכון בטכנולוגיה ללא מינון, מהחברה שמושפעת מהנדסת תודעה של סרטים, סדרות, וכו ומרגישים שאינם עומדים בקריטריונים ומשפיעים גם על סביבתם בעקבות מה שהושפעו, בעקבות חוסר ניסיון בסיטואציות חברתיות, וכו'.

מפחדים שיגידו להם משהו או יצחקו אליהם בגלל מה שהם אמרו אז הם מעדיפים לא להפגע

לדעתי הסיבה העיקרית היא כי נער מתפתח הוא לרוב ללא אישיות- זאת אומרת הוא לא יודע מה הוא אוהב מה פחות, במה הוא מאמין במה לא, הם לא מבינים בפוליטיקה פילוסופיה אין נסיון חיים ולכן אין חוכמת חיים אז אם בקושי אתה יודע משהו על עצמך כמו איזה צבע מאכל או זמר אתה אוהב איך יהיה לך ביטחון בעצמך? ביטחון זה אדם שמודע לעצמו שיודע מי הוא ומה הוא, מה נכון מה לא, ביטחון היא סוג של חוכמה שדורשת אומץ ידע ומודעות עצמית טובה אך נער שפיזית ונפשית משתנה כל יום איך יכול להיות בטוח בעצמו, הוא בדיוק מתעצב ומקבל צורה פיזית ונפשית לכן הגיוני שהיה לחא ביטחון הוא עוד לא מכיר את עצמו.

מודל היופי של היום, ורשתות חברתיות

מודל היופי, תמיד מלמדים אותנו שצריך להיות רזות, שיער בלונדיני ארוך, עיניים כחולות, לא יותר מדי גבוהות ולא יותר מדי נמוכות, בגלל המודל הזה רוב האנשים חושבים שזה לגיטימי להגיד למישהי "את לא יפה" "את שמנה מדי" "את רזה מדי" וכו'.
אני חושבת שצריך להתחיל לטפל בבעיה מהחינוך, להסביר שאין דבר כזה בן אדם "מושלם" שלכולנו יש פגמים, אולי מישהו שוקל יותר אולי מישהו פחות אולי למישהו יש חצ'קונים אולי למישהו לא וכו'.
גם אם אנחנו רוצים וגם אם לא אנחנו נמשיך לחשוב שיש אנשים יותר יפים מאחרים וזה לגיטימי כי זה דעתנו, אבל לא צריך להגיד את זה, כי לרוב אנשים לא מבינים עד כמה זה יכול לפגוע בבן אדם.