אריסטו דן בטענה "מחר יהיה קרב ימי", ושאל את עצמו האם הטענה הזאת אמיתית או שקרית? ערך האמת של טענה נקבע על ידי השוואה בין תוכנה לבין מצב העניינים בעולם עצמו. לכן כדי לקבוע את ערך האמת של הטענה הזאת עלינו לחכות ולמחר ולראות האם יהיה קרב ימי (ואז יתברר שהטענה אמיתית) או לא (ואז יתברר שהטענה שקרית). אבל הציפייה למחר היא רק בגלל מגבלה שלנו. אין לה קשר לערך האמת של הטענה עצמה. לכן אם האמת היא שמחר אכן ייערך קרב ימי, אזי הטענה היא אמיתית כבר היום, אלא שאני עדיין לא יודע זאת. ההשוואה בין תוכן הטענה לבין מצב העניינים בעולם (שאמנם בפועל תוכל להיעשות רק מחר) מגלה לנו שהטענה הזאת היא אמיתית. ואם כך, אין כל סיבה להימנע מלומר שהיא אמיתית כבר היום. המסקנה היא שבמצב כזה הטענה "מחר יהיה קרב ימי" אמיתית כבר היום. בעצם הנחנו כאן שערך האמת של טענה אינו תלוי בזמן אלא רק בהשוואה בין תוכנה לבין מצב העניינים בעולם. אבל אם זה כך, כיצד ייתכן שמחר מישהו יחליט לא לערוך את הקרב הימי? הרי כבר היום הטענה היא אמיתית, ואם מחר לא ייערך הקרב יתברר שהערך האמת של הטענה הוא שקר ולא אמת. הרי לנו הוכחה לוגית לטובת הדטרמיניזם.