שאלה לדואליסטים, כיצד אתם מתמודדים עם הדטרמניזם התכליתי ביחס לבחירה החופשית?

מתמודדים.

הסבר נא את המונח 'דטרמיניזם תכליתי'.

שואל השאלה:
התכוונתי לשלילתה של התכלית מהבחירה (ופירוש הבחירה ב x במקום y באופן הדטרמניסטי)

ומה הקושיה?

שואל השאלה:
כיצד ניתן 'לנצל' את הדואליזם כדי 'להיפטר' בצורה רציונאלית מהדטרמניזם התכליתי?

להיפטר?

אני מקווה שאני מבין נכון:
דטרמיניזם תכליתי: האמונה שבחירות בלתי-נמנעות ונעשות מסיבות קודמות ללא תכלית.
דואליזם: האמונה שקיימים גוף ונפש שמתואמים באיזושהי דרך.

אמת?

שואל השאלה:
^בדיוק

אז מה אני צריך לפתור? אני לא חושב שאפשר להכחיש שלפחות חלק מהבחירות שלנו תכליתיות (בחרתי לנסוע באוטובוס בקו מסוים כדי להגיע לישיבה שלי). ומכיוון שהגדרנו את הדטרמיניזם התכליתי כ'לבחירות יש סיבות וגם אין תכלית' מספיק שנשלול את הטענה שאין להן תכלית כדי להפריך אותו.

שואל השאלה:
כשבחרת לעלות על קו מסוים כדי להגיע לישיבה שלך, הבחירה עצמה - היתה בעלת תכלית,
אבל השאלה שלי היא, מדוע הסיבה שבחרת לפעול x (לקחת קו כדי להגיע לישיבה) במקום לעשות y (כל דבר אחר) - לא היתה מושפעת מרצף סיבות קודמות, ובעצם הבחירה לקחת את הקו היא בלתי- נמנעת?

כדי שאבין, השאלה היא על הטיעון בעד הדטרמיניזם מן הסיבתיות?
אם כן, השאלה היא לא על דואליסטים דווקא, אלא על מאמינים בבחירה חופשית (ליברטריאנים), והיא לא מגיעה רק מהצד שכינית 'דטרמיניזם תכליתי' (שמשום מה, בניגוד למצופה משמו שולל תכליתיות), וכבר הראיתי שהוא שגוי (אם אתה מקבל את זה שהפעולה נעשתה למען משהו).