24 תשובות
פסיכולוג נראלי
שואל השאלה:
אי אפשר בלי שאף אחד ידע?
אי אפשר בלי שאף אחד ידע?
אנונימי
(הולכים לחברה ורואים אם יש לך חרדה)
פסיכאטר
וכן אפשר פרטי ככה שזה לא מתןעד
פסיכאטר
וכן אפשר פרטי ככה שזה לא מתןעד
פסיכולג מאבחן
אבל אם את חושבת שיש לך את יכולה פשןט לקרוא על זה הרבה אבל זה לא תחליף לפסיכולוג
עריכה: אה וואי ממש סליחה לא ראיתי שאתה בן
אבל אם את חושבת שיש לך את יכולה פשןט לקרוא על זה הרבה אבל זה לא תחליף לפסיכולוג
עריכה: אה וואי ממש סליחה לא ראיתי שאתה בן
אנונימית
יש כאלו שמסבירים באינסטגרם אבל זה לא מוכח 100%
שואל השאלה:
כי לפעמים יש לי overthinking
אין לי הרבה חברים וכל פעם אני משתדל לברוח מקשר עם אנשים אלה אם זה ממש נחוץ ואני לא מדבר עם הרבה אנשים
כי לפעמים יש לי overthinking
אין לי הרבה חברים וכל פעם אני משתדל לברוח מקשר עם אנשים אלה אם זה ממש נחוץ ואני לא מדבר עם הרבה אנשים
אנונימי
מי שיש לו חרדה חברתית יודע שיש לו חרדה חברתית
רוב התסמינים הם כאלה
קשה לדבר מול קהל
כל פעם לפני שאתה יוצא למקום עם אנשים כמו קניון או בית ספר קשה לך ויש לך נשימות דופק מואץ או כאבי בטן
אתה לא מתנהג כמו עצמך ליד אחרים
רוב התסמינים הם כאלה
קשה לדבר מול קהל
כל פעם לפני שאתה יוצא למקום עם אנשים כמו קניון או בית ספר קשה לך ויש לך נשימות דופק מואץ או כאבי בטן
אתה לא מתנהג כמו עצמך ליד אחרים
אנונימי
כל מה שאמרת נפוץ ממש ולא אומר עדיין כלום
^^^השאלה היא אם אתה בורח מקשר עם חברים כי לא מתאים לך? או כי אתה מפחד?
אנונימי
שואל השאלה:
כי אני לא רוצה להיות מובך או לצאת דביל
כי אני לא רוצה להיות מובך או לצאת דביל
אנונימי
זה חרדה חברתית אחי
אנונימי
זה לא בהכרח חרדה חברתית אל תאבחן את עצמל או תקשיב לילדים בסטיפס
אנונימי
אף אחד לא רוצה לצאת מובך דיי אל תתייגו ילדים עם חרדה חברתית זה יכול לפגוע להם בחיים
אנונימי
שואל השאלה:
כן?
יש תמיד חשבתי שיש לי רק אני לא בטוח
כן?
יש תמיד חשבתי שיש לי רק אני לא בטוח
אנונימי
תנשום עמוק זה סתם יכול להיות חוסר ביטחון להרבה אנשים יש חוסר ביטחון חרדה חברתית זה קצת מצב שדורש אבחון אם אתה חושב שיש לך תשאל את אמא שלך אבל אל תכנס לסרטים מהר מילדים פה
תקרא ותחפש על זה מלא
ואם אתה באמת חושב ככה ורוצה לאבחן ואולי אפילו לטפל בזה תלך לפסיכולוג
ואם אתה באמת חושב ככה ורוצה לאבחן ואולי אפילו לטפל בזה תלך לפסיכולוג
אנונימית
שואל השאלה:
תודה
אבל אני לא חושב שאדבר על זה עם ההורים מרגיש לי לא נכון
תודה
אבל אני לא חושב שאדבר על זה עם ההורים מרגיש לי לא נכון
אנונימי
אחי אני לא ילד בסטיפס אני מתמודד עם חרדה חברתית כבר 4 שנים ואני מאובחן עם זה
ועל פי מה שהוא מתאר זה חרדה חברתית
חרדה זה לא רק דופק מואץ נשימות ולשבת בפינה
ההפך
חרדה לרוב זה המוח מריץ את המצב הכי גרוע בראש ואז הגוף מפרש את זה כסכנה הוא מתנהג בהאתם... המנעות זה הדבר הראשון שמופיע בחרדה אבל זה הכי תורם לחרדה והכי מזיק
ועל פי מה שהוא מתאר זה חרדה חברתית
חרדה זה לא רק דופק מואץ נשימות ולשבת בפינה
ההפך
חרדה לרוב זה המוח מריץ את המצב הכי גרוע בראש ואז הגוף מפרש את זה כסכנה הוא מתנהג בהאתם... המנעות זה הדבר הראשון שמופיע בחרדה אבל זה הכי תורם לחרדה והכי מזיק
אנונימי
אני מבין שיש לך חרדה חברתית אבל זה לא אומר שאתה יכול לתייג כל אחד אתה לא מאבחן או מישהו מקצועי אז בבקשה אל תתייג אף אחד
אנונימי
הוא שאל את דעתי אז נתתי לו אותה
ואני עושה תואר בפסיכולוגיה אח יקר אז תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר
ואני עושה תואר בפסיכולוגיה אח יקר אז תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר
אנונימי
לא מאבחנים ככה באתר חרדה חברתית אצל ילד בסטיפס בשלןש בלילה אני די בטוח
אנונימי
שואל השאלה:
תודה
תודה
אנונימי
מה שתיארת זה לאו דווקא חרדה חברתית
הנה תסמינים של חרדה חברתית:
תסמינים גופניים:
הסמקה, דפיקות לב מואצות ורעד (בקול או בידיים).
הזעת יתר ויובש בפה.
בחילות, אי-נוחות בבטן או סחרחורות.
מתח שרירים גבוה ותחושת נוקשות.
תסמינים מחשבתיים:
פחד עז מביקורת, שיפוט שלילי או השפלה.
אובססיה לגבי מה שאחרים חושבים ושיפוטיות עצמית מוגזמת.
ניתוח יתר של אינטראקציות חברתיות לאחר מעשה (מחשבות חוזרות על "כישלונות").
ציפייה לתרחישי אימה קטסטרופליים לפני אירועים.
תסמינים התנהגותיים:
הימנעות מסיטואציות חברתיות (מסיבות, שיחות, דייטים).
הימנעות מקשר עין או השתתקות.
שימוש ב"התנהגויות ביטחון" (למשל: התעסקות מוגזמת בטלפון, הגעה עם מלווה).
קושי לאכול, לשתות או לכתוב בנוכחות אנשים אחרים.
יש לך את זה?
הנה תסמינים של חרדה חברתית:
תסמינים גופניים:
הסמקה, דפיקות לב מואצות ורעד (בקול או בידיים).
הזעת יתר ויובש בפה.
בחילות, אי-נוחות בבטן או סחרחורות.
מתח שרירים גבוה ותחושת נוקשות.
תסמינים מחשבתיים:
פחד עז מביקורת, שיפוט שלילי או השפלה.
אובססיה לגבי מה שאחרים חושבים ושיפוטיות עצמית מוגזמת.
ניתוח יתר של אינטראקציות חברתיות לאחר מעשה (מחשבות חוזרות על "כישלונות").
ציפייה לתרחישי אימה קטסטרופליים לפני אירועים.
תסמינים התנהגותיים:
הימנעות מסיטואציות חברתיות (מסיבות, שיחות, דייטים).
הימנעות מקשר עין או השתתקות.
שימוש ב"התנהגויות ביטחון" (למשל: התעסקות מוגזמת בטלפון, הגעה עם מלווה).
קושי לאכול, לשתות או לכתוב בנוכחות אנשים אחרים.
יש לך את זה?
אנונימי
שואל השאלה:
חלק יש חלק אין
חלק יש חלק אין
אנונימי
באותו הנושא: