זה נשמע כמו סוג כלשהו של חרדה או ocd?

זה ocd

אף אחד כאן בסטיפס לא יכול לאבחן אותך גם אם הוא חושב שכן.
אבל-
זה כן נשמע כמו דפוס כפייתי-חרדתי, בסגנון ocd
מהיכרות שלי עם אנשים שמאובחנים: יש את הפחד ויש טקס קבוע שמרגיע לרגע ואת מרגישה שאת חייבת לחזור עליו שוב ושוב.
זה לא אומר שיש לך אבחנה רשמית, אבל אם זה מפריע לשינה ולחיים וגורם לך להתעסק בזה שווה לדבר עם איש מקצוע

זה טקס של ocd.

נשמע טקסי, באמת כמו ocd
תנסי עם כל החשש בכל זאת לא לעשות את זה ותראי לגוף שלך שהכל בסדר גם אם את לא עושה את זה
יצא לי לעצור ככה טקסים (זה לא היה מול גורם מקצוע אז לא יודעת כמה להמליץ אבל זה באמת עזר לי בעבר וגרם לי להשיג שליטה על המחשבות והגוף שלי)
גם כשזה קשה תזכרי שזה הכל במוח

שואל השאלה:
^ אני לא יכולה, אני לא אוכל לישון פשוט ויותר מזה, אם אני אשכב במיטה הרבה זמן בלי לעשות את זה אני אתחיל להרגיש פיזית צורך לקום, ממש פיזית כאילו הרגליים שלי חייבות לקום מהמיטה והגוף שלי חייב להתכופף להסתכל מתחת למיטה

תראי
סך הכל אם זה עוזר לך להרגיע את החששות שלך וזה לא פוגע בך ובסובבים אותך זה בסדר להמשיך עם הטקס
אבל כן תצטרכי להתמודד מול זה אם את רוצה להפסיק (ואני מניחה שכן, מוזמנת לתקן אותי)
אם יש לך טקסים קטנים יותר שאת שמה לב אליהם ואת יכולה לנסות להפסיק אותם אמליץ לך להתחיל בהם ולנסות לשלוט במה שאת עושה
אצלי זה עם בדיקת מנעולים ובעבר היה לגעת בכל דבר ביד ימין
הרגשתי שאם אגע במישהו ביד שמאל לפני שאלך משהו רע יקרה לו וממש חששתי וחשבתי על זה הרבה אבל אז קמתי וראיתי שהכל בסדר ושהעולם ממשיך להסתובב
וזה כן דבר שחזר על עצמו ושוב חששתי אבל ניסיתי שוב ושוב ואני עדיין מתמודדת עם זה אבל בעוצמה הרבה פחות נמוכה

שואל השאלה:
אז יש לי עוד דברים
כמו שאמרת בדיקת מנעולים אז גם לי ככה אבל אני חייבת להיות זו שתנעל אז אם נעול אני פותחת וסוגרת, ותמיד מסתכלת בעיינית
ואני חייבת להספיק ללכת לחדר לפני שהאור מחוץ לבית נכבה (כי זה אור שנכבה אוטומטית אחרי בערך חצי דקה)

וכמו לישון רק אם כל המגירות בחדר סגורות

וכמו אם קיבלתי מכה אני חייבת לקבל מכה בצד השני בדיוק ואם לא הצלחתי בצד השני בדיוק אז אני צריכה תצד השני לעשות שוב

וכמו לבדוק 7 פעמים אם הגז מכובה אחרי שבישלתי

ואם אני דופקת תאצבע בשולחן/ספה/קיר או כל דבר אני צריכה פשוט לתופף עם האצבעות בקצב שוב ושוב עד שנרגיש לי לנכון

ויש גפ דברים שהם יותר רגשיים שעכשיו שקראתי שקשורים גם
כמו שאם אני רבה עם בן אדם, או נפגעת ואחרי זה אנחנו מדברים על זה
אני חייבת לדבר על הדברים על *הכל* עד שמרגיש לי שהבן אדם הבין, גם הוא הוא הבין מזמן וגם אם עבר שעה+, אני אהיה חייבת לדבר על הדבריפ ואולי אפילו לחזור על עצמי עד שמרגיש לי שהבן אדם הבין

ועוד דברים בקיצור

ולא ייחסתי לזה חשיבות בכלל אבל בכלל עד עכשיו כי בגלל שיש לי חרדות הייתי בטוחה שזה קשור לזנ, ושזה עוד סוג של איזה חרדת יתר או שיט כזה
עד שקפץ לי סרטון בטיקטוק שהזכיר לי את העניין עם הלבדןק מתחת למיטה

הסיפורים שסיפרתי כרגע נראים לך קשורים לocd ושווים בדיקה?
אני באמת בחיים לא ייחסתי לזה חשיבות כי זה המון שנים שזה ככה.
כדאי לי ללכת לבדוק את זה? או שפשוט להתמודד עם זה בלי עזרה מקצועית?
נראה לך שאני צריכה?


אני מצטערת שאני חופרת, זה פעם ראשונה שיצא לי לחשוב שיש סיבה לדברים האלה, וזה טיפה מפחיד אותי אז אני מצטערת אם חפרתי

הכל בסדר אהובה את לא חופרת וגם לי זה נחמד לדבר עם מישהי שעוברת דברים דומים אליי :)
יש לך המון טקסים שהזכירו לי טקסי עבר שלי (שבכלל שכחתי שעשיתי), וכל זה באמת נותן תחושה של ocd
אני לא פסיכולוגית אז כמובן אין לי אפשרות לאבחן אותך
אני כן חושבת שאם זה מפריע לך בתפקוד היומיומי שלך, לוקח יותר מדי מחשבה ביום שלך או מחזק לך חרדות שלך, שווה ללכת למומחה ולנסות לטפל בעניין
נשמע שאת סך הכל מתפקדת וזה אחלה אבל גם אז, ללכת למישהו שמבין מה את עוברת ויכול להציע טיפול יכול ממש לעזור ולהקל עלייך :)

אם את רוצה לדבר על זה את מוזמנת לפנות אליי!
אני הולכת לישון וזה :)

ובדיוק היום פתחתי חשבון חדש אחרי שמחקתי אז זה למה אני ממש יום אחד כאן חחח

שואל השאלה:
סבבה תודה רבה רבה רבהה

ocd מלווה בהמון טקסים המחשבות טורדניות שכתוצאה מהן גורמות לנו לבצע פעולות כדי להפחית את ההטרדה שהמחשבה יוצרת. לפי הפעולות שסיפרת זה כן נשמע כמו ocd, אבל כן כדי ללכת לאבחן את זה קודם. אני גם סובלת מההפרעה (...), אז במידה ואת רוצה לדבר תמיד אשמח לעזור:)

יקרה,

שומעת ממך שאת חווה תחושות של חרדה ודאגה, שאת לא בטוחה אם הבדיקות שלך לפני השינה וגם כל שאר המעשים שסיפרת לנו פה בתגובות הם דברים "רגילים" או מצביעים על משהו אחר, אולי ocd.. יכולה לדמיין לעצמי כמה מטלטל זה להבין פתאום שאולי הדברים האלו לא רק קשורים לחרדה, כמו שחשבת עד עכשיו, אלא גם קשורים למשהו אחר. ואולי את צודקת, ואולי הם סימנים ל-ocd, ואולי הם גם קשורים לחרדה.. אולי האי-וודאות הזאת מרגישה כמו לרוץ במבוך ולא לדעת איזה פינה היא הנכונה, איזה יוביל אותך החוצה, לאוויר, לבהירות..

יקרה, לא ברור מאליו שכתבת את הפוסט ושהצלחת להסביר פה את מה שאת עוברת ביום יום, גם פיזית וגם רגשית. ובכל זאת, אולי עוד פריקה והתייעצות עם מישהו שאת סומכת עליו יכול לעזור, האם יש לך מישהו כזו? אולי חברה, משפחה, או איש מקצוע?

אם תרצי, אפשר לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית, אישית וללא שיפוטיות. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע. אני מזמינה אותך לשתף בצ'אט של סה"ר, אולי נוכל להכווין אותך ולהבין ביחד מה לעשות עם התהיות. את יכולה להגיע אליו בקישור המצורף לתגובה.

שלך,
מתנדבת סה"ר