איך אתם מתמודדים עם עלבון מההורים? כשהם אומרים מילים מעליבות או רעות סתם כי הם עצבניים

למדתי לחסום את זה
הבנתי שמחר הם ישכחו שאמרו את זה
ומילים נזרקות לעיתים לאוויר,
וזה בסדר.
בתוך תוכי אני יודעת שהם אוהבים אותי,
אז שיגידו מה שיגידו, שיחשבו מה שיחשבו, שיכעסו כמה שהם רוצים.
בסוף הם תמיד חוזרים ומתנהגים כאילו כלום לא קרה.

אם הורה עושה את זה, זה שפל חדש

זו הרגשה מזעזעת ואני בדרכ אחרי זה לא מדברת איתם יומיים פלוס למרות שהם מתנצלים

גם הם בני אדם
תפנימי
מחר שהם ירגעו אם ממש נפגעת תדברי איתם על מה שאמרו בצורה יפה

או שאני מתעלמת או שלפעמים באמת אני לא מצליחה ואני מחזירה וצועקת

מדברת חזרה. כאילו כן עקרונית זה נחשב גס רוח אבל אם הם חרא אז אני אהיה חרא חזרה. או אתעלם מכל מה שהם אומרים. או אעלה לחדר בזמן שמדברים