אנשים מתחזקים/דתיים שחיים בבית שלא אוהבים את ההתחזקות שלהם או אפילו רק אחד מההורים לא אוהב, איך אתם מתמודדים עם זה?

היום יש צום ואמא שלי לא מפסיקה לומר למה אני צמה, איזה סתומה ושטויות כאלה שנמאס לי כבר לשמוע. מילא אם זה היה רק בצום. אבל גם כל שישי שאני הולכת לבית הכנסת או בשבת בבוקר אם אני הולכת. אם אני ליטרלי רק נוטלת ידיים או מברכת - תמיד היא אומרת משהו ומסתכלת עליי כמו מטורפת. זה גורם לי לברך בלב כדי שלא תעיר שוב איזו הערה. ונמאס לי, פשוטטטטט נמאס לי !
אני מנסה להתאפק ולא להגיב כשזה קורה או להסביר יפה אבל היא מגיבה בצורה שרק מוציאה אותי יותר מדעתי. איך אתם ממליצים להתמודד עם זה?