איך להתמודד עם זה שאני בת 27 אבל לא הגעתי לשום דבר משמעותי בחיים שלי??

מה זה לא הגעת לשום דבר משמעותי???
עשית תואר!!!!!!!!
סיימת בית ספר!!!!!
הגעת לגיל כזה!!!!!
אלה דברים לא משמעותיים בעינייך???

איזה תואר עשית?

תואר ראשון זה משמעותי...
ואני לא חושב שאתר של בני נוער כל כך יעזור לך.

אומנם אני רק בן 15 אבל לפי מה שהבנתי מההורים שלי זה שתמיד אפשר למצוא חברים במקומות אחרים. תשתמשי בתואר שעשית ותמצאי איתו עבודה, תכתבי רזומה ותקדמי את עצמך.

וזה הדימוי העצמי שלך מדבר זה לא בהכרח מי שאת, פסיכולוגית יכולה לעזור עם זה.

יש לך את זה, מאמין בך!

חשבתי שאני לבד בזה אבל את לא יודעת כמה אנשים יש במצב שלנו אני בן 25 תיארת את המצב שלי רק שאני לא מאמין שאני יעשה תואר ותכלס אני ככה מאז הצבא יודע שזה מבאס אבל לפחות אנחנו לא לבד בזה

^ גם אני אח, למה לדעתך אין לך חברים?

^הכי אמיתי זה בגלל שאני אוהב את הלבד שלי

אין מצב, גם אני אוהב את הלבד שלי אבל יש גבול לבדידות
מאיזה גיל אין לך חברים?

שואל השאלה:
אני גם אוהבת את הלבד שלי
אבל אני לא יודעת דווקא ככל שאני מתבגרת אני מרגישה יותר חסרת בטחון דווקא

לא יודעת
אף פעם לא היו לי

אני לא נהנה מהבדידות אבל שיש מישהו בסביבה אני דוחק אותו בשביל הלבד זה הבעיה באנשים שאוהבים את השקט שלהם

^בדיוק עד עכשיו הלבד והשקט היו בחירה שלי עכשיו שאנחנו מתבגרים הלבד זה כבר פחות בחירה אז מרגישים את זה יותר אני לא מצליח לשמור על קשר עם אנשים כי אני מעדיף הרבה פעמים את השקט שלי והם מתייאשים מלהציע

יש מצב אתה מרגיש שאין לך תחומי עניין פשוט עם אנשים אחרים? או שאתה שופט מהר מדי?
אתה מרגיש שגם אם אתה נהנה עם מישהו אתה רוצה להרחיק אותו ולהיות לבד?

שואל השאלה:
אני מרגישה שאין לי תחומי עניין עם אחרים
אנשים משעממים אותי ברובם

מה עם אנשים מהלימודים?

רוצה לשתף קצת מה התחומי עניין שלך? את רואה את עצמך שונה בדעות ובתנהגות מאנשים אחרים או שפשוט שאת מרגישה לא מתאימה לסביבה?

לי מרגיש שרוב האנשים שאני פוגש יותר עסוקים בלהגיד מה הם הספיקו בחיים ומה הם יודעים שזה כל הזמן תחרות סמויה למי מספיק יותר ואני לא סובל את זה אז אני הרבה פעמים מוותר מראש

לא להיות קשה עם עצמך, כולם מתמודדים עם זה בפאזה כזו או אחרת. תקחי את הזמן ותתחילי למצוא תחביבים או קבוצות שיכולות לעניין אותך, זה יכול להוביל להכרויות חדשות

שואל השאלה:
קייפופ ומוזיקה בעיקר
אני מכורה למוזיקה
הלוואי שהייתי מוצאת מישהו כמוני כזה

תקשיבי אהובה על בטוח!!! יש קבוצה כזאת בפייסבוק !
כדאי לך להיכנס לשם ולהכיר אנשים!!

איזה מוזיקה עוד חוץ מקייפופ?
יש לך עוד תחביבים חוץ ממוזיקה?

שואל השאלה:
לנגן בגיטרה
לכתוב סיפורים
ולרקוד
זה בעיקר

כל דבר כמעט האמת אבל בעיקר רוק ומוזיקה יפנית

אני בת 29 ואין לי כלום לא תואר ולא שום דבר

חח איזה זאנר של רוק? אני גם אוהב בואי נראה תטעם שלך
ואת נשמעת מוכשרת האמת, חשבת להתעסק בכל העולם של המוזיקה?

שואל השאלה:
אני לא יכולה לעשות כלום חחח יש לי בעיות אני לא עקבית בכלל

תקשיבי אני בעד שתלכי לאתר askpepole , יש שם אנשים מבוגרים במקום בני נוער שכנראה יענו לך תשובות יותר מועילות מילדים בחטיבה ובתיכון

מרגיש כמוך ואני באותו גיל ואלופה שסיימת תואר, מה שעשיתי ניסיתי להכיר חברים חדשים שאין לנו כל כך אותם תחומי עניין אבל זה נחמד,אם תצטרכי לדבר אני פה

היי יקרה,
קודם כל, כתבת מלפני כמה ימים. מקווה שאולי ההרגשה השתפרה אפילו במעט בזמן הזה.
שומעת מהפוסט שהיית ואולי עדיין בהרגשה של מעין מבוי סתום, את תחושת חוסר הוודאות והמועקה שזה כנראה יכול להוביל.. כמו שאת מסתכלת על החיים שלך ורואה פחות ממה שייחלת לעצמך, ועד כמה זה יכול לגרום לתחושת ריק ובדידות.
גם את הניגוד הזה שאת מתארת, שמצד אחד את אוהבת את הלבד שלך, ומצד שני את מרגישה בודדה. זה נשמע מורכב ומבלבל, במיוחד כשיש שני דברים כאלה שקיימים ביחד.
משערת שהמצב הזה יכול להיות מאוד מסתכל ואולי גם פשוט חסר תקווה שמשהו ישתנה.
אך עדיין, מבין השורות ניתן להבין שאת מזהה את התחושות שלך, ואת בוחרת לכתוב ולשתף אותן, גם אם זה לא קל. עד כמה שזה לא מובן מאליו וראוי להערכה.
השיתוף עצמו יכול להקל על העומס הרגשי שמלווה אותנו, לפתוח אפשרויות שאולי לא חשבנו עליהן, ולגרום לנו להרגיש קצת פחות לבד בתוחשות שמציפות אותנו.
במידה ותרצי, את מוזמנת לפנות אלינו- עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). זהו מקום בטוח לשתף, לכתוב ולחלוק רגשות ומחשבות. אנחנו נהייה לשמוע את כל מה שתרצי להעלות, ואולי נוכל לחשוב יחד על דרכים להתמודד עם המצב. תוכלי ליצור קשר דרך הלינק המצורף מטה.

שולחת חיבוק מרחוק,
מתנדבת סה"ר