איך המוסר של הדת היהודית-הרבנית הוא אובייקטיבי אם הוא כל הזמן משתנה?

מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט לא אובייקטיבי
היהדות שלפני 2000 שנה רחוקה שנות אור מהיהדות של היום

שואל השאלה:
^היהדות הרבנית טוענת למוסר אובייקטיבי.

אח יקר, זה ממש לא נכון, מילימטר אחד לא זז מהתורה, זה שבנים יורשים זה ממש לא אומר שבנות אסור להן לרשת (הסיבה בין היתר היא בגלל שבעלה של האשה הוא גם יורש את אביו) היום יש יותר מחלוקות בעניין הזה אז יש מוסכמה שגם בנות ירושות, זה לא אומר שזה משהו נגד התורה, ממש לא, אין שום איסור בזה.
לגבי העבדים, היכן חז"ל שינו חלילה את ההלכה? זה לא נכון :)

שואל השאלה:
בנות יורשות, לפי התורה רק כשאין בנים ("אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ, וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" במדבר כ"ז, ח').
לגבי עבדים, אתה צודק חלקית. חז"ל לא 'שינו' את ההלכה, ובחיים לא טענתי דבר כזה. אלא שמתי מרכאות, כי הם לא באמת שינו את ההלכה אלא יצרו מערכת תקנות שמגבילה את היכולת להחזיק בעבדים.
לדוגמה, חזל דרשו יחס הומני קיצוני לעבד ("הקונה עבד כקונה אדון לעצמו").

לגבי בנות שיורשות כשאין בנים זה ברור ופשוט, אבל שוב, היכן חלילה חז"ל שינו משהו מהתורה? אין ולא יהיה לעולם דבר שכזה
לגבי עבדים, היכן חז"ל שינו? וכי התורה מתירה להשפיל ולבזות את העבד ולא להתייחס אליו כאל בן אנוש?

בשביל לחדד, תמיד חז"ל באו ועשו סייגים, לא שחלילה שינו מהתורה, כלומר, אם יש מלאכה מסויימת שאם אדם יעשה אותה יעבור על איסור מהתורה (דאורייתא) אז חז"ל שראו שיש אנשים שיכולים לעבור על זה מחוסר שימת לב או כל סיבה שהיא, הם באו ואמרו נעשה "גדר" ולכן גם משהו שדומה מאוד למלאכה הזו אבל באמת זה לא ממש אותו דבר ומהתורה זה מותר, אנחנו נאסור (זה נקרא איסור דרבנן) בשביל שלא יבואו חלילה לידי איסור דאורייתא

גם בעבדים, בגלל שראו שיש אנשים שלא יודעים בדיוק איך היחס לעבדים ומנצלים את זה לרעה, הם באו וגם כאן עשו "גדר" ואמרו שהיחס צריך להיות טוב יותר אפילו שמדאורייתא אין צורך ביחס כזה גדול

התורה אומרת שצריך לעשות "ככל אשר יורוך" כלומר יש כוח לחכמים לעשות את הגדר הזה

ושוב, חכמים לעולם לא ישנו משהו מהתורה, הם כן יעשו גדר כדי לא לבוא לידי איסור מהתורה

שואל השאלה:
^כבר אמרתי איפה חז"ל 'שינו' לגבי ירושה לבנות. והתורה מציגה יחס הרבה יותר נוקשה לעבדים מאשר מה שחז"ל הציגו.

שואל השאלה:
התכוונתי ^^

שואל השאלה:
בשביל לדייק את דבריי, אני לא מאמין שחז"ל "שינו" דברים מהתורה, אלא הוסיפו דברים "עוקפים" הלכות מדאורייתא, דרך דרבנן.

אח יקר, אין שום איסור שבנות ירשו, התורה אומרת שכל מה שהיא אמרה שרק בנים יורשים ולא הבנות (שוב, זה לא איסור על הבנות לרשת, זה רק שהם לא יכולות לתבוע ירושה אבל אם האחים כולם מסכימים אז אין שום בעיה) זה דווקא שיש בנים אבל אם אין בנים אז בא הפסוק ואומר שהן ירשו (ולא שיחשבו שבנות אסור להן לרשת ולכן הירושה תלך לדוגמא לעניים)
שוב, אין שום איסור על בנות לרשת ולכן היום בגלל שיכולים להיות מריבות ומתיחות אז יש הסכמה כוללת שכולם יורשים גם הבנות, אין כאן שום דבר שנוגד את התורה

הפוך, הם ממש לא הוסיפו דברים "עוקפים", בדיוק הפוך, הם עשו גדרים וסייגים בשביל שלא יבואו לעבור על איסורי דאורייתא

שואל השאלה:
שוב, כתוב בתורה במפורש שבנות יורשות את ה*ירושה* אך ורק אם אין בנים. אין איסור לבנות לרשת, אבל כדי שבנות יוכלו לרשת צריך לקרות אחת משלושת האופציות הבאות:
1. למשפחה אין בנים.
2. האבא כתב צוואה בה כתוב במפורש שכל בניו ובנותיו יקבלו ירושה שווה.
3. הרבנים "ממליצים" לאחיהם של הבנות לתרום חצי מירושתם לאחיותיהם.

שואל השאלה:
^^ממש לא נכון.

תנמק למה לא נכון
לגבי ירושה, זה נשמע ואולי אני טועה בדבריך שיש איזה בעיה בזה שהרבנים ממליצים (זה לא באמת ניסוח נכון שהרבנים ממליצים אבל נזרום עם זה בשביל הדיון) מה הבעיה שהרבנים ימליצו על משהו שמשכין שלום?
זה לא שינוי ממה שהתורה אמרה, הם לא התירו מה שהתורה אסרה, אז היכן הבעיה?

שואל השאלה:
^אין בזה בעיה. אני רק שואל, איך המוסר היהודי-רבני הוא אובייקטיבי אם בתורה מה שהרבנים היום מתירים, אומנם לא היה אסור, אך גם לא היה מקובל. אבל אין צורך להמשיך את הדיון, קיבלתי כבר תשובה יחסית מספקת.

איזה מוסר אובייקטיבי? כשיש פלגים שונים זורמים שונים וכל רב זה כבר יותר גרוע קח את אמנון יצחק שממש מקלל מי שלא בדעתו זה אסור בכלל על מה אתה מדבר? היום הדת התקלקלה

בית אב השתנה למשפחה (מקווה שאתה מבין על מה אני מדבר) וזו הסיבה לשינוי.
יש כוח ביד חכמים להבין את מתי הנסיבות השתנו, ולהפקיע ממון יש להם יכולת.

המוסר לא השתנה, מבנה המשפחה השתנה- ואיתו התוצאות.

עבדים, היהדות לא אומרת שעבדים זה טוב.
היא נותנת הגבלות על מוסד העבדות של אז, למרות שאז לא היה שום הגבלות.

לא רואה שום קשר לשינוי המוסר, ולפיכך המוסר אוביקטיבי.

מסכים עם דמבלדור. הזמנים ואופן ההתנהגות הכללי השתנו על פני הזמן והתרבות ולכן גם גררו שינויים בהלכה. כמו שציינו לפני, התורה לא אוסרת על ירושה לבנות, אלא פשוט לא מעניקה להן את הזכות ולפיכך הן לא יכולות לתבוע ירושה. זה מאוד הגיוני לתקופה ההיא בה כמעט כולם התפרנסו מחקלאות ורק הגברים במשפחה עבדו בעבודה הפיזית והקשה הזאת. הירושה כנראה הייתה ברובה חלקת האדמה של האב ולכן להוריש אותה למי שיעבוד את האדמה זה סה"כ מאוד הגיוני. אחרת חלקת האדמה המפשפחתית שעוברת בירושה מדור לדור תוזנח ותאבד. בימינו, כאשר הירושה כמעט אף פעם לא קשורה לעבודה חקלאית, נשים יודעות לכלכל את עצמן והמבנה המשפחתי השתנה באופן מהותי יוצא שהגיוני לתת מהירושה לבנות. המוסר לא השתנה, המציאות כן.

כנל לגבי עבדים. ברור שהתורה לא המציאה את העבדות, אלא נינתה לעם ישראל בעולם בו כבר הייתה עבדות בכל מקום. התורה שמה גדרות ונתנה זכויות בסיסיות לעבדים. היום לאף אחד אין צורך או רצון בעבד וזה לגמרי מחוץ להקשר התרבותי בו אנו חיים ולכן לאף דיני עבדות כבר לא תקפים. ההלכה לא נותנת את האידיאל המוסרי לעמוד בו, אלא דווקא את דרישת המינימום. אם היית רוצה להיות ללא עבדים גם בימי קדם יכולת.

אני חושב שהנקודה המרכזית פה היא שההלכה איננה המוסר עצמו באופן טהור ומופשט, אלא כיצד יש להתנהג במציאות בפועל. כשצריך לקבל החלטה על איך לפעול במציאות, עושים פשרה ערכים רבים. הדוגמאות פה מראות איך זה בא לידי ביטוי בירושה ובעבדות.

רוצה להוסיף בהקשר הזה, שנראה שאתה טוען באופן סמוי שההלכה (בעל פה) היא חדשה יותר מהתורה. גם זו אמונה. גם לזה אין ראיות חד-משמעיות. בוודאי לא ראיות כתובות למשהו שהועבר בעל פה.

הפרטים השתנו, לא אומר שהמוסר השתנה

לגבי ירושת בנות, הסיבה שהן לא יורשות היא כדי שהנחלה תישאר במשפחה, עכשיו כשאין נחלות קבועות לכל שבט ולכל משפחה, אין סיבה בשנות לא יירשו גם. (המציאות השתנתה בעקבות הגלות, ולא המוסר)
לגבי עבדים, המוסר של התורה אומר שמותר עבדים (כמובן שצריך לנהוג בהם בכבוד "לא תודה בו בפרך" ועוד..) ולא ידוע לי על איסור חדש שלא יהיה לאגם עבד. היום פשוט זה לא מקובל ואנשים מעצמם נמנעים מזה.

הוא לא אובייקטיבי